Ketuvot 90 04 Oct 2022 | 2 min read 04/10/2022 Yesterday's Daf: Ketuvot 89 Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary משנה # קטן שהישיאו אביו בקטנותו (שכתב לה אביו את הכתובה) ובינתיים הגדיל ונשאר עם אשתו. מאחר ולא גרשה כשהגדיל, הרי שהסכים לתנאי הכתובה. כנ"ל לגבי גר שהתגיירה אשתו עמו והכתובה שקבלה בגויותם גמרא # האם יש לה תוספת כתובה # לפי ר הונא אין לה ולפי ר יהודה יש לה גם את התוספת. הגמרא דוחה את דברי ר יהודה מברייתא שמשמע בה שלא נוטלת את התוספת פרק עשירי - מי שהיה נשוי # משנה # מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת בחייהן ויש בנכסיו כדי לפרוע אחת מן הכתובות. הראשונה קודמת לפרעון מהשניה כי נכסיו השתעבדו לה קודם. כמו כן, אם מתו אחריו, יורשיה קודמים לגבות מיורשי שניה. נשא את הראשונה ומתה ולאחר מכן נשא שניה ומת הוא. השניה ויורשיה(אם מתה) קודמים ליורשי הראשונה גמרא # אם קדמה שניה ותפסה # האם מוציאים מידיה? בהווא אמינא חשבה הגמרא שאין מוציאים מידה מלשון המשנה "הראשונה קודמת לשניה". לאחר מכן הגמרא מבינה שלשון קודמת משמע קדימה מוחלטת ואם תפסה - מוציאים מידה. שלש דינים שנלמדים מסיפת המשנה # 1. אם מתו שתי נשיו (אחת בחייו ואחת במותו) יש להן כתובת בנין דכרין # ולא חוששים שיבואו לידי קטטה. לומדים זאת מזה שראינו ששניה ויורשיה קודמים ליורשי הראשונה. כלומר, קודמים כשאין מספיק נכסים אבל כשיש מספיק נכסים, אז יורשי הראשונה נוטלים כתובת בנין דכרין. 2. כתובה שגובים יורשי השניה נעשית מותר לחברתה # כלומר, כיון שנגבית בתורת חוב אביהם, זה נעשה כירושה מן התורה ולכן בני הראשונה יכולים לגבות כתובת בנין דכרין למרות שאז לא יישאר כסף לירושה (דאורייתא). לומדים זאת מכך שלא כתבה המשנה תנאי לגביה - רק אם יש מותר דינר (אחד לפחות שיהיה בתורת ירושה) 3. כתובת בנין דכרין לא נגבית מנכסים משועבדים (לקוחות) # ואינה כחוב רגיל אלא כירושה. כי אם לא כן, בני הראשונה היו יכולים לבוא ולגבות מבני השניה את הנכסים שגבו הם. דחיית ר אשי לשני הדינים הראשונים # לגבי הדין הראשון: אולי אומר שבאמת אם מתו שתי נשיו (אחת בחייו ואחת לאחר מותו), אין להן כתובת בנין דכרין, אבל כשהמשנה כתבה "קודמין" התכוונה שהכתובה של השניה קודמת לירושת הנכסים שיורשי הראשונה ממתינים לה (לא כולל כתובה) לגבי הדין השני: אפשר להעמיד שגם אם נגיד שהכוונה "קודמין" הכוונה שאם יש די נכסים גם עבור כתובת הראשונה - יגבו יורשי הראושנה את כתובת אמן, והמשנה דברה רק במקרה שיש מותר. מחלוקת בן ננס ור עקיבא # הגמרא מנסה להעמיד את הנדון של הדין הראשון במחלוקת תנאים שנחלקו לגבי מקרה דומה שלפי בן ננס בני הראשונה יכולים לומר לבני השניה אתם בני בעלת חוב ולכן גבו את כתובת אמכם כדין בנין דכרין והסתלקו מן הירושה ולפי ר עקיבא הם חולקים בשווה. כך שלפי בן ננס יש להן כתובת בדין דכרין ולפי ר עקיבא אין להם. דעת רבה # רבה דוחה את זה ואומר שלפי כולם יש להן כתובת בנין דכרין. רק שחלקו בדינר שנותר מפרעון נכסים הנגבים לטובת כתובה, האם הם נעשים מותר לכתובה השניה או שלא. ר יוסף דוחה את זה ואומר שאם כן, הלשון של ר עקיבא לא מסתדר - "כבר קפצה נחלה" שיכתוב "אם יש מותר" דעת ר יוסף # נחלקו באופן שמתה אחת בחייו ואחת במותו - האם יש כתובת בנין דכרין או שלא ולפי ר עקיבא גם כשיש מותר דינר בני הראשונה לא גובים כתובת בנין דכרין