05/10/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 90

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

האם מחלוקת בן ננס ור עקיבא היא גם מחלוקת של ת"ק ור"ש בברייתא #

לתנא קמא שבני השניה לוקחים כתובת אמן ובשאר הנכסים חולקים בשווה ור שמעון אמר שאם יש מותר דינר בכתובות אז בני השניה לוקחים את כתובת אמן בתורת חוב והראשונים לוקחים בתורת כתובת בנין דכרין.
אז הגמרא רצתה להעמיד שמחלוקתם הינה שלר שמעון שאחת בחיו ואחת במותו (שמתו) יש לבני הראשונה כתובת בנין דכרין, ואילו לת"ק אין להם.

דחיית הגמרא #

לא. לכו"ע יש להם, אבל הם חלקו במותר הדינר - האם הוא צריך להיות מקרקע בלבד או אפילו שיהיה ממטלטלים.
אבל גם את זה דוחה הגמרא מכיון שזה לא מסתדר עם משנה לעייל בדברי ר שמעון.

חלקו בקרקע בשווי דינר שמשועבדת לבעל חוב #

האם צריך שיהיה בני חורין לגמרי (ת"ק) או שגם כשהמותר ממשועבדים נוהג כתובת בנין דכרין (ר שמעון)
אבל הלשון של ר שמעון לא מסתדר

חלקו בפחות מדינר #

לפי ת"ק פחות מדינר לא תקנו כתובה ולפי ר שמעון גם בפחות משווי דינר.
אבל ר שמעון אמר דינר בברייתא.

מסקנא #

מעמידים שמחלוקתם היא האם כשהמותר הינו בדינר ממטלטלים וזה שדחינו שזה לא מסתדר עם ר שמעון לעייל - הופכים את דעותיהם ור שמעון הוא מחמיר יותר.

הלכה #

ר פפא אומר שההלכה היא שאם מתו שתי נשיו של האדם - אחת בחייו ואחת במותו, יש לבני הראשונה כתובת בנים דכרין ולא חוששים שבני השניה יתקוטטו איתם. וכן כתובה נעשית מותר לחברתה.

משנה #

מי שהיה נשוי לשתי נשים שלאחת מהן היתה כתובה מרובה משל חברתה ומתו שתי הנשים ואחר כך מת הוא.
היתומים של בעלת הכתובה הגדולה מבקשים לקבל את כתובת אמם ואין מספיק נכסים אלא כדי פרעון שתי הכתובות ללא מותר. הדין הוא שחולקים בשווה בכל הנכסים ולא נוטלים כתובת בנין דכרין. אבל אם היה מותר דינר הם נוטלים כדי כתובת אימן.
אם אמרו היתומים בני האשה עם הכתובה הגבוהה, אנחנו מעוניינים לשום את הקרקע בתוספת דינר כדי לקבל את כתובת אימן, לא שומעים להם אלא שמים את הנכסים בבית דין.
אם היו שם נכסים שראויים ליפול להם מהסבא, אז זה לא נחשב שיש מותר.
לר שמעון גם אם יש מותר דינר ממטלטלים זה לא נחשב כמותר דינר.

גמרא #

מהו הזמן הקובע ל"מותר דינר" #

אם הוזלה הקרקע ובשעת המיתה היה מותר דינר ועכשיו אין - ברור שיורשים כתובת בנין דכרין.
אם התייקרה הקרקע ובשעת המיתה לא היה מותר דינר ועכשיו יש - לפי ר נחמן מסתכלים גם כאן על שעת הנפילה והיתומים חולקים שווה בשווה ללא כתובת בנין דכרין.

שומת לקוח #

ממעשה של האדם שניסה לפרוע את החוב לבעל חוב שניסה לקחת את הקרקע השניה משתי קרקעות שקנה מהמלווה בתואנת שומה גבוהה מהגביה של השדה האחרת שגבה הבעל חוב, אומרת הגמרא שהגביה מהמוכר (הלווה) הינה לפי שווי הקרקע שהיה כשקנה בעל הקרקע מהלווה ולא לפי השומה שהתרצה וקבל המלווה כשטרף מהקונה.

טריפת קרקע מיתומים #

במקרה שבא הטורף ורוצה לקחת קרקע ופרעו לו היתומים במקום שיטרוף. הלך הטורף וחזר יותר מאוחר בטענת חוב אחר שאביהם היה חייב להם. אז אביי אמר שהפעם הראשונה ששלמו היתה בתורת מצוות פריעת חוב אביהם וכעת זה חוב אחר ויכול לטרוף. אבל הגמרא מגבילה את זה ואומרת שזה רק כשלא אמרו היתומים לבעל החוב שהפירעון הינו עבור דמי השדה. אבל אם אמרו זאת, הוא הסתלק מהקרקע ולא יכול לגבות שוב.

ערעור על כתובה #

אדם שמכר את כתובת אמו בחייה והזהיר את הלוקח שאם אמו תערער על המכירה הזו בטענה שאין לו זכות למכור את כתובתה, הלוקח יפסיד את כספו.
מתה אמו ובא הלוקח לגבות את הכתובה. עמד המוכר וערער ואמר שאמו אכן לא ערערה אבל הזכות כעת היא שלו ולא של אמו.
אמר רבא שאמנם אין אחריות על מעשי אמו אבל הוא כן קיבל אחריות על מעשיו ולכן אם יבצע את הערעור, יהיה חייב לפצות את הלוקח ולהחזיר לו את כספו.