Ketuvot 94

| 2 min read

08/10/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 93

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

משנה

אם היה נשוי לארבע נשים ומת. האשה שנישאה ראשונה קודמת בגביית הכתובה לשניה והיא לשלישית וכו'
לפי ת"ק, הראשונה כשגובה נשבעת לשניה שלא גבתה כבר והשניה לשלישית והשלישית לרביעית. לפי בן ננס גם הרביעית נשבעת.
אם כל הכתובות נכתבו ביום אחד, זאת שקדמה לאחרת אפילו בשעה אחת גובה ראשונה. אם כולן נכנסו באותה שעה חולקות בשווה.

גמרא

במה חלקו בן ננס ות"ק

דעת שמואל

שמדובר בשדה שנגבתה ע"י אחת מן הנשים ונתגלה שהיא גזולה ע"י הבעל המת. וייתכן שיבוא בעל השדה ולגבות את השדה הזו, אז היא רוצה שהרביעית תשבע לה שלא גבתה את כתובתה בחיי הבעל והם חלקו בעניין בעל חוב מאוחר שגבה לפני הנושים האחרים שזמן הפרעון שלהם מוקדם משלו והוא תפס את השדה. האם מה שגבה נחשב גבוי או שלא ולפי ת"ק מה שגבה לא גבוי ולכן מה שגבתה האשה את השדה הגזולה, זה לא נחשב גבוי ולכן היא תקח את מה שגבתה זו שאחריה. אבל לפי בן ננס, מה שגבה גבוי ולכן הגביה הינה מוחלטת ואין לה דין ודברים עם אלו שאחריה במדה וגבו ממנה את השדה.

דעת ר נחמן

לכו"ע במקרה של שמואל, מה שגבה לא גבוי. ולכן היא לא תפסיד את מה שגבתה הרביעית. אבל הם חולקים בשאלה האם משביעים את האחרונה שמא היא תקלקל את הקרקע והיא תיפסד ואז כשיבוא הנגזל לגבות מהאחרת היא תבוא לגבות מהרביעית ותמצא קרקע נפסדת. אז לפי בן ננס משביעים כי חוששים שמא אם לא נשביע את הרביעית היא תנצל את הקרקע ולא תשביח אותה ולכן משביעים אותה ולפי תנא קמא לא משביעים כי לא חוששים שמא תכחיש את השדה.

דעת אביי

המחלוקת שלהם הינה בכלל בנושא אחר - האם יתומים שלא נפרעים מנכסיהם בלא שבועה אלו רק יתומים קטנים או גם גדולים. לפי תנא קמא בגדולים אין צריך להשבע ולכן הרביעית לא נשבעת. אבל לפי בן ננס, חייבים ולכן הרביעית נשבעת.

שני שותפים שיש להם דין תורה

עם אדם אחד. הלך אחד מהשותפים לדון איתו בדין, בעל הדין לא יכול לטעון שאינו מעוניין לדון עם השותף הזה אלא עם השני.
ר נחמן רצה להביא ראיה ממשנתנו שנשבעת הראשונה לשניה ולא לכולן..
הגמרא דוחה את הראיה ואומרת ששבועה במשנה שלנו היא דומה בין אם תשבע לשניה בלבד ובין אם תשבע לכולן, אבל במקרה שותפים, בעל הדין יכול לומר שעם השני יש לו טענות טובות יותר.

שני שטרות היוצאים ביום אחד

שמכר את אותה השדה לשני אנשים באותו היום ושניהם תובעים את השדה וטוענים ששטר שלהם קדם.
לפי רב חולקין את השדה, לפי שמואל הדיינים יזכו ויחייבו לפי ראות עיניהם (שודא דדייני)
הגמרא מנסה להעמיד את מחלוקתם כמחלוקת התנאים רב סבר כרבי מאיר שאמר שעדי החתימה על הגט הם עיקר הכריתות של הגט וכן גם במכר העדות של חתימת השטר הם אלו שנותנים את התוקף לשטר ובשטר שלנו לא נכתב שעות ולכן הם גילו דעתם שלא מקפידים על כך ולכן שניהם קונים כאחד.
אבל שמואל סבר כר אליעזר שאמר שעדי מסירה כרתי וכאן יש ספק לפי ר אליעזר ולכן אמר שמואל שיכריעו הדיינים.