14/10/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 99

כתובות דף ק #

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

משנה #

אם דיינים שמו נכסים כדי לגבות מהלווה את חובו או מהיתומים את כתובת אמם, והם טעו בשומא ופחתו ממנה שישית או הוסיפו שישית, מכרו את הנכסים - המכר בטל.
לרשב"ג, המכר אל. כי אם לא, במה שומת בית דין הועילה לנו.
אם אחר השומא עשו "איגרת ביקורת" (מכרז) אפילו מכרו כפול ממחיר הקרקע או חצי ממנה מכרם של בי"ד קיים.

גמרא #

שליח שמכר בזול #

האם הוא כמו אלמנה שהמכר בטל או כדיינים (ע"פ חכמים שהמכר קיים)?

• לרבא בשם ר נחמן - דינו כדיינים. כמו שדיינים מוכרים שלא לצורך עצמם כך השליח
• לר שמואל בשם ר נחמן - דינו כאלמנה. כמו אלמנה היא יחידה ומוכרת את הנכסים כך גם השליח.
  זה שונה משליח שבעל הבית שלחו לתרום מפירותיו שאמרנו שתורם על דעת בעל הבית ואם אינו יודע דעתו - מה היא, תורם בבינונית ואם הוסיף או הפחית עשירית - תרומתו תרומה.
  זה שונה כי שם זה עניין של אומדן ופה יש יותר חופש לשליח מאשר כששולח אותו למכור, שאם הגזים בהפחתת המחיר בעל הבית טוען כנגדו שלא היה לו לבצע טעות כזו.

דיינים שפיחתו או הוסיפו שתות #

ר הונא אמר שהלכה כחכמים - שהמכר בטל ולא אומרים "מה כח בית דין יפה"
וזה לא דומה ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם שאמרנו שבית דין מעמידים להם אפוטרופוס שלר נחמן אין יכולים למחות כשיגדילו מהטעם של "מה כח בית דין יפה" כי שם יש להם טענת רוחות(שכל אחד רוצה כיווני אויר שונים מזה שבחר עבורם האפוטרופוס)

אלמנה שמכרה קרקע של יתומים #

ובא בעל החוב של בעלה המת וטורף את הקרקע מהלקוחות או שהתברר שהקרקע גזולה, האחריות של המכירה הינה על היתומים ולא על האלמנה שמבצעת את רצון היתומים. והחידוש הוא שאפילו כאשר בית דין מוכרים שכולם שומעים על המכירה ואף אחד לא בא לטעון שלא אומרים שבטלה זכותו לטעון לאחריות היתומים, אלא הם אלו שאחראים על הקרקע ללקוחות.

לרשב"ג עד כמה יטעו בית דין בשומא #

והמכר יהיה קיים? ר הונא אמר, עד שיוזילו בחצי או שמכרו בכפול.

בית דין שמכרו קרקע של יתומים ללא הכרזה #

לר יוסף גם אם לא טעו בשומא, מאחר ומכרו ללא הכרזה, נעשו כמי שטעו בדבר משנה ולכן המכר בטל.

שאלת ר אשי #

ראינו במשנה שלנו ששומת הדיינים שפיחתו שישית או הוסיפו שישית בטל. כלומר, שאם היה שוה בשווה, הדין הוא שמכרם קיים. כלומר שאם אין הכרזה המקח עדין קיים - שלא כמו ר יוסף.

תירוץ 1 #

מדובר שלא הכריזו ומדובר בדברים שבית דין לא מכריזים עליהם - עבדים (שמא יברחו כשישמעו שמוכרים אותם), מטלטלים ושטרות (שמא יגנבו כשיבואו הרבה אנשים לראות אותם)

תירוץ 2 #

מדובר בשעה שאין מכריזים כי אין זמן להכריז, (כגון, מס גולגולת היתומים, מזונות האלמנה וקבורת המת) לכן המכר קיים גם אם לא היתה הכרזה.

תירוץ 3 #

מדובר במקום שלא נוהגים להכריז כמו בנהרדעא ששם היו בקיאים בשומא ולא היו צריכים הכרזה. או מכיון שאנשים לא היו קונים קרקע שהכריזו עליה כי זה גנאי לשבת בקרקע שהוציאו מיתומים וכו'

בית דין מוכרים מטלטלים של יתומים #

סמוך למיתת אביהם ולא מחכים ליום השוק כדי למכור. שמא יירקבו או יתקלקלו - לפי ר יהודה. אבל לר חסדא כן מחכים ליום השוק.
הגמרא אומרת שלא בהכרח שחלקו, אלא שהוא דיבר כשיום השוק רחוק ולכן לא מחכים ור חסדא דבר כשיום השוק קרוב ולכן כן מחכים.