15/10/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 100

Daf Yomi כתובות קא #

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

משנה #

קטנה שאביה מת ואמה ואחיה השיאו אותה (שאז ממאנת בלא גט) ומיאנה, או אשה שאסורה על בעלה באיסור ערוה דרבנן, והאיילונית (שאינה יכולה ללדת) כל אלו כשיוצאות מבעליהן אין להן כתובה (מנה לבעולה ומאתים לבתולה). וכן אינו חייב לפדותן אם נפלו בשבי, וכן אין להן מזונות (בממאנת מדובר שמיאנה לאחר שלוותה ואכלה שאינו חייב לשלם את המלוה) וכן אין לו בלאות (בגדים שקבל ממנה והתבלו).
אם הבעל ידע שהיא איילונית והתחתן איתה לשם כך, חייב בכל החיובים.
אלמנה לכהן גדול או גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, או ממזר ונתין לישראלית יש להן כתובה (איסוריהן רק בלאו)

גמרא #

האם קטנה שיוצאת יש לה גט #

לפי רב אין לה כתובה למרות שגרשה בעלה מדעתו (ולא מיאנה)
לפי שמואל, יש לה כתובה.

לימא כתנאי #

הגמרא מנסה להעמיד שחלקו במחלוקת תנאים שראינו בברייתא שר אליעזר אומר שמעשה קטנה אינו כלום ולכן אין תוקף לנישואיה חוץ מהעניין שצריכה למאן לפני שתינשא לאחר.
אבל לר יהושוע יש תוקף לנישואיה והיא כאשתו לכל דבר אלא שאינה צריכה גט (רק מיאון)
אז רב כר אליעזר ושמואל כר יהושוע?

אליבא דר אליעזר כולי עלמא לא פליגי #

וגם שמואל מסכים עם ר אליעזר, אלא שרב יכול לסבור כר יהושוע רק לעניין זכויות שהאשה נותנת לבעלה אבל לגבי הזכויות שהוא חייב לה - ר יהושוע לא יסבור שקטנה תקבל כי גם הוא יסכים שאינה כאשתו.

ממאנת שניה ואיילונית אין להן בלאות #

שמואל אמר שמדובר רק בבגדי נכסי מלוג ולא בבגדי נכסי צאן ברזל (שאז יש לה את הבלאות)
הגמרא מסיקה ששמואל דיבר רק על השניה (אשה שאסורה על בעלה ב"שניה לעריות") והבגדים אינם קיימים שאז צריכה לקבל מן הדין את נכסי המילוג שלה כי לבשם שלא כדין (שהיה לו שלא ללבוש בגדים שהם הקרן של נכסי המילוג) ואילו אם מדובר בנכסי צאן ברזל, היא צריכה לקבל את הבגדים בחזרה. אז חכמים קנסו אותה שלא תקבל את בלאי נכסי המילוג וקנו אותו שלא יקבל את בלאות נכסי צאן הברזל כיון שנישאו בעבירה.

ממאנת, שניה ואיילונית אין להן כתובה #

אמר שמואל, מדובר רק על עיקר הכתובה שהן הפסידו אבל תוספת הכתובה יש להן כי זה מתנה בעלמא.

איילונית #

ר הונא אמר שאיילונית לפעמים נידונית כאשתו ופעמים שלא - אם הכיר בה שהיא אילונית קודם הנישואין יש לה דין אשתו ויש לה כתובה. ואם לא הכיר בה אינה כאשתו ואין לה כתובה. אבל אלמנה לכהן גדול היא אשתו לכל דבר - אינה מקח טעות.
אבל לר יהודה גם אלמנה - אם הכיר בה יש לה כתובה ואם לא, לא.
שואלת הגמרא על ר הונא, שמשמע מברייתא שאם כה"ג נשא אלמנה בסתם אין לה כתובה.
מסיקה הגמרא שר הונא טעה בהבנת הברייתא ובאמת הדין הוא שבאלמנה יש גם חילוק בין הכיר בה ללא הכיר בה.