16/10/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 101

כתובות ק"ב #

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

פרק שנים עשר - הנושא את האשה #

משנה #

מי שנשא אשה והתחייב לה לזון את בתה מנישואין קודמים למשך חמש שנים חייב לזונה למשך חמש שנים גם אם גרשה.
אם גרשה ונישאת לאחר, חייב להמשיך לזון את בתה גם אם השני התחייב באותה ההתחייבות. כמו כן, לא יכולים להתאחד שני הבעלים ולזון את הבת אלא אחד זן והשני נותן דמי מזונות.
אם הבת הזאת נישאה, בעלה יזון אותה והם ישלחו לה דמי מזונות.
אם מתו בעלי האם, הבנות של הבעלים ניזונות מנכסים בני חורין בלבד והבת הזאת תהיה ניזונית מנכסים משועבדים.
אם היו הבעלים פקחים שרצו להימנע מבעיות אלו, היו כותבים לנשים שלהם שיזונו את הבת כל עוד האשה חיה עמם.

גמרא #

מחלוקת ר יוחנן וריש לקיש - האומר לחבירו חייב אני לך מנה #

כלומר, שכתב לחבירו שטר שכתוב בו "חייב אני לך מנה" ולא חתם את שמו עליו.
לפי ר יוחנן חייב לשלם לחבירו מה שכתוב בשטר כי השטר נעשה כמו שאמר לעדים "הרי אתם עדיי" שחייב לחבירו כמה שהתחייב.
אבל לפי ריש לקיש, השטר לא טוב יותר מדיבור ובמדה ואמר לחבירו אני חייב לך מנה, יכול לחזור בו.

ניסיון ראיה לר יוחנן מהמשנה שלנו #

שאמרה שאם התחייב האב לזון את בת האשה חייב, וכי איך התחייב?
דוחה הגמרא שמדובר כדברי ר גידל שאמר שכששני הצדדים (אבי החתן ואבי הכלה) מסכימים לקידושין, ההתחייבויות שנאמרו לפני כן מקבלות תוקף.

נסיון ראיה לר יוחנן ממשנה בבכורות #

שאדם שכתב שטר לכהן שחייב לו חמש סלעים חייב לתת לו חמש סלעים ובנו אינו פדוי.
מסיקה הגמרא שהדין כך בבכור בלבד כי שם גזרו חכמים שמא יאמרו העולם שניתן לפדות בן בשטרות חוב כשיראו שהבן נפדה לאחר שנכתב שטר.

לימא כתנאי #

במחלוקת לגבי ערב שלא היה כתוב בשטר (נכתב לאחר מכן) המקורי. שאמר ר ישמעאל שיכול המלווה לגבות רק מנכסים בני חורין של הערב.
ואילו לפי בן ננס לא יכול לגבות מהערב מאחר ולא נעשה ערב (שלא על אמונתו הלווהו) בכך. כלומר, ר יוחנן כר ישמעאל ור"ל כבן ננס.
דוחה הגמרא, שניתן לומר שהם חלקו רק לפי ר ישמעאל - שלפי ר"ל ר ישמעאל אמר כך רק לגבי ערב שיכול להשתעבד מן התורה גם ללא קניין ולא ללוה שלא יכול להשתעבד מן התורה בפה בלבד וללא קניין.

"תנאים" שהתנו בפה אבי הכלה והחתן האם תופסים גם בבוגרת #

לפי רבא אליבא דרב, זה תופס גם בבוגרת מאחר ואבי הבן אין לו את ההנאה שיש לאבי הנערה (שמקבל כסף) אלא הגמירות דעת לקניין היא כתוצאה מהנחת שיש להורים שילדיהם מתחתנים ולא מטובות ההנאה הנובעות מכך.

התחייבויות בדיבור ניתנו להכתב או שלא #

אם נתנו חכמים תוקף להתחייבויות בדיבור, אז כשיכתבו את ההתחייבויות הללו, יכולים לחשוש שמא יגבו ע"י השטרות הללו מנכסים משועבדים במקום שאין זכות כזו. או שלא חששו.
לפי ר אשי, לא חששו.

בת הניזונית מן האחים חייבת לדור אצלם #

כך שיזונו אותה הם, או שחייבים לשלוח לה דמי מזונות ותגור אצל אימה.
הגמרא פושטת מהמשנה שלנו שנקטה לשון "למקום שאימה" שגם גדולה וגם קטנה יכולה לגור אצל אימה למרות שחוששים שהאחים יתנקשו בבת (ע"מ להיפטר מדמי המזונות) רק אם היא קטנה.