Ketuvot 108 22 Oct 2022 | 2 min read 22/10/2022 Yesterday's Daf: Ketuvot 107 דף יומי - כתובות דף ק"ח # Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary משנה # מי שהלך למדינת הים והשאיר את אשתו וטענה שלא השאיר לה מזונות והלך אדם אחד וזן אותה. כשחזר הבעל הוא ביקש את כספו בחזרה. לפי חנן, הוא איבד את עותיו ובני הכהנים הגדולים אמרו שישבע כמה שהוציא ויקבל מהבעל. ר דוסא בן הרכינס סבר כדבריהם של בני כהנים גדולים ור יוחנן בן זכאי אמר כחנן שכן "הניח את מעותיו על קרן הצבי" גמרא # מודר הנאה שפורע חוב המדיר # מי שמודר הנאה מחבירו יכול לפרוע את חובו ולהפריש עבורו מחצית השקל, כן מחזיר לו את אבידתו שמצא. (אלא אם מקום שמשלמים על החזרת האבידה כסף שאז מפריש להקדש) מדוע זה לא נחשב הנאה? # מחצית השקל: הוא רק עשה מצווה כפי שראינו במשנה מחזיר לו אבידתו: גם כן עשה מצווה. פורע לו את חובו: לפי ר הושעיא - זאת ראיה לדעתם של חנן במשנה שאמר שאיבד את מעותיו מי שפרע ולא בקשו ממנו. לפי רבא - זאת לא ראיה, כי מדובר פה בלוה שלא על מנת לפרוע. כלומר, שהמלוה לא יוכל לתבוע את חובו בחזרה אלא כשירצה הלוה לפרוע. ולכן הפורע לא נתן כלום למודר הנאה ממנו. משנה (מחלוקת אדמון - 1) # מי שמת והניח בנים ובנות. אם יש מספיק נכסים אז הבנים יורשים את כל הנכסים והבנות ניזונות מן הבנים. אם יש נכסים מועטים אז הבנות יזונו את מזונותיהם למשך 12 חודש הבאים והבנים יזונו מן השאר וכל היתר הם יחזרו על הפתחים. אדמון אומר, שהבנים יזונו ביחד עם הבנות ולאחר מכן כולם יחזרו על הפתחים ("בשביל שאני זכר הפסדתי?!") גמרא # כוונת אדמון # לפי אביי האם בכך שאני זכר וראוי לעסוק בתורה הפסדתי? לפי רבא, וכי בשביל שאני זכר וראוי לירש נכסים מרובים הפסדתי כשיש נכסים מועטים? משנה (מחלוקת אדמון - 2) # מי שטען את חבירו שחייב לו כדי שמן והודה לו חבירו שחייב לו קנקנים ריקים. לפי אדמון, כיון שהודה במקצת הטענה חייב להישבע לו שחייב לו רק קנקנים ריקים. אבל לפי חכמים זאת לא הודאה במקצת, אלא פטור משבועה. רבן גמליאל מסכים עם אדמון. גמרא # טענו חיטים והודה לו בשעורים # משמע מהמשנה שלפי המשנה שלנו יהיה פטור לפי חכמים משבועת מודה במקצת. אבל במקום אחר נחלקו ר נחמן בשם שמואל שאמר שחייב שבועה. ואילו ר חייא בר אבא אמר שפטור. ר נחמן אמר שמואל # הגמרא מסבירה שלפי ר נחמן מדובר במשנה שלנו בשאמר לו "עשרה כדי שמן יש לי אצלך" (לא אמר לו מלאים) ולכן לפי אדמון יש בלשון הזו גם לשון קנקנים (ריקים) ולכן זה מודה במקצת. ר חייא בר אבא # מדובר בשאמר לו התובע "עשרה כדי שמן יש לי אצלך" והוא ענה לו - לגבי השמן, לא היו דברים מעולם. לגבי הקנקנים, יש לי חמישה שלך אצלי. שלפי אדמון, יש בלשון הזו הודאה במקצת לגבי קנקנים וכיון שנשבע על קנקנים יישבע ע"י גלגול שבועה גם לגבי השמן. אבל לרבנן, אין בלשון הזו משמעות של קנקנים ולכן לגבי טענתו (שמן) לא הודה לו. ומה שהודה זה לא מה שטען כנגדו ולכן אין כאן חיוב שבועה כלל.