Nedarim 2

| 1 min read

27/10/2022
Yesterday's Daf: Ketuvot 112

דף יומי מסכת נדרים דף ב

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

פרק ראשון - כל כינויי

משנה

כל שיבושי הלשון של נדרים הינם נידונים כנדרים והנדר יחול.
וכן כל שיבושי לשון החרמים כחרמים והשבועות כשבועות והנזירות כנזירות.
דיני ידות בנדרים: אם אמר אדם לחבירו מודר אני ממך, או שאמר לו מופרש אני ממך, או מרוחק אני ממך, או שאני אוכל לך, או שאני טועם לך - הרי אלו כלשונות נדרים ואסורים על הנודר.
אבל אם אמר מנודה אני לך, זה לא לשון נדר אלא נידוי ולכן לפי ת"ק לא חל אבל לר עקיבא נראה שצריך להחמיר והנדר כן חל.

גמרא

מדוע שנינו את כל הלשונות

ואילו במשנה הראשונה במסכת נזיר לא שנתה המשנה את כולם?
עונה הגמרא, כי נדר ושבועה נכתבו בסמיכות - "איש כי ידור נדר לה' או הישבע שבועה" וכיון ששנתה כבר את שניהם, שנתה את כולם.

ולמה לא שנה את כינויי שבועות לאחר כינויי נדרים?

כי חרמים דומים יותר לנדרים בכך שהחפץ נאסר על האדם לעומת שבועה שאוסר האדם את עצמו מן החפץ.

למה פתח בכינויי נדרים ולאחר מכן כשמפרש הוא מפרש קודם את הידות?

מפרשת הגמרא, שזה אופן שנפוץ בש"ס כמו "במה מדליקין ובמה אין מדליקין?! אין מדליקים" שמתחיל לפרש במה שהפסיק.

והרי יש מקומות אחרים שהתחילה בראשון ששנתה?

יש מקומות שכך ויש שכך.
תירוץ נוסף בדף הבא..