Nedarim 13

| 1 min read

07/11/2022
Yesterday's Daf: Nedarim 12

דף יומי מסכת נדרים דף י"ג

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

האומר כיכר זה עלי כאימרא (כשה)

המשנה אמרה שחל הנדר.
ראינו ברייתא שאומרת לשונות כאלו "אימרא, לאמירא כאימרא... [אם סיים ואמר] שאוכל לך אסור, לא אוכל לך - מותר" וראינו שאין הבדל בין שלשת הלשונות הללו ובכולם הדין שווה ואילו במשנתנו ראינו שיש הבדל. הגמרא מתרצת שהברייתא עוסקת במקרה שאמר "לא לאימרא לא אוכל לך" כלומר שזה יהיה חולין. אבל כשאומר "לאימרא לא אוכל לך" כלומר שזה יהיה לקרבן ולכן לא אוכל לך - והנדר חל כפי שראינו.

משנה

האומר יהא כקרבן עולה\מנחה\חטאת\תודה\שלמים(כבשי עצרת) והוסיף לבסוף "שאני אוכל לך" חל הנדר ולכן אסור לר מאיר. אבל לר יהודה הנדר לא חל.
כמו כן, אם אמר הקרבן\כקרבן\קרבן\לקרבן זאת שיטת רבי מאיר

גמרא

סתירה ממשנתנו לברייתא

שסתם משנה כר מאיר שאינו מחלק בין הלשונות של "אימרא" ו"לאימרא" וכו' ולכן קשה מברייתא שאומרת שכולם מודים לר יהודה שאם אמר "הא עולה, הא מנחה וכו' שאוכל לך" שלא חל הנדר ומותר.
עונה הגמרא, שמדובר שם שאמר בשתי מילים "הא קרבן" (שזה משמע כאילו נודר בחיי הקרבן ולא באיסורו) אבל במשנה מדובר שאמר "הקרבן".

משנה

אדם האומר לחבירו "קונם(קרבן) פי מדבר עימך" כלומר, שייאסר על פי הדיבור עמך כאיסור הקרבן שאסור על פי. או שאמר קונם ידי עושה עמך או רגלי מהלכת עמך. כל אלו נדרים שחלים ואוסרים.

גמרא

סתירה ממשנתנו לברייתא

שראינו ממנה שנדרים לא חלים על דבר שאין בו ממש ואילו במשנתנו ראינו שניתן.
עונה ר יהודה, שהמשנה סוברת שמפרשים את דבריו כאילו אמר "ייאסר פי לדיבורי" כשאמר קונם פי מדבר עמך.