Nedarim 16

| 2 min read

10/11/2022
Yesterday's Daf: Nedarim 15

דף יומי מסכת נדרים דף ט"ז

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

משנה

אם אמר שבועה שלא יישן, שלא ידבר, שלא יהלך - אסור לו לבצע פעולות אלו למרות שאין בהם ממש מאחר ששבועה חלה גם על דבר שאין בו ממש.
אם אמר קרבן לא אוכל לך או הא קרבן לא אוכל לך ,או לקרבן לא אוכל לך זה לא כלום כי הוא כנשבע בחיי הקרבן ולא בשם ה'.

גמרא

המשנה יכולה ללכת גם לפי ר מאיר ואין סתירה בין המשנה שלנו למשנה בדף י"א ששם דובר על ל(בפתח)קרבן ופה מדובר בלקרבן (ל' בשווא) כלומר לא יהיה קרבן ואין פה משמעות של איסור.

משנה

אם אמר "שבועה לא אוכל לך", "הא שבועה שאוכל לך", "לשבועה לא אוכל לך" - שבועתו חלה

גמרא

משמעות השבועה "הא שבועה שאוכל לך"

לכאורה השבועה היא שהוא יאכל - אז מה השבועה פה.
תשובת אביי: שבועה הינה "שאוכל" וזה יכול להתפרש לפי הסיטואציה שבו האדם שנשבע נתון כי לפעמים ניתן להבין שהוא נשבע שאוכל ומתכוון לומר שהוא נשבע שלא יאכל.
תשובת ר אשי: תמיד שבועה "שאוכל" מתפרשת שהוא נשבע שלא יאכל.

משנה

הדין ששנינו לעיל (שבועה שאיני ישן) הוא המדגים של חומרת השבועות ע"פ נדרים.
ואילו דינים אחרים הינם דינים שבהם הנדרים חמורים יותר כגון קונם לולב שאני נוטל, או קונם תפילין שאני מניח ואז בנדרים זה חל ואסור ליטול את הלולב וכו' אבל בשבועה זה לא תופס כי אין נשבעים על המצוות.

גמרא

"חומר" בשבועות מנדרים

כלומר שהנדר נקרא נדר והרי הוא לא חל בכלל?
עונה הגמרא שהוא אמנם לא חל אבל רק מדאורייתא וכן חל מדרבנן (כפי שראינו לגבי נדר שלא יישן)

מהו החילוק בין נדר לשבועה

לאביי, כשאמר אסורה הנאת סוכה עלי הוא אסר את הסוכה על עצמו וזה תפס בנדר. אבל באסורה עלי הנאת הסוכה הוא לא יכול להשבע כי הוא משועבד למצווה.
לרבא, מצוות לאו להינות ניתנו, ולכן מפרש שכשאמר אסורה ישיבת סוכה עלי אסור לו לשבת בסוכה כי אסר על עצמו את עצם ישיבת הסוכה. אבל כשאמר שבועה שלא אשב בסוכה, אסר את גופו מלשבת בסוכה ולא יכול לאסור על עצמו דבר שמחוייב מן התורה.

מהיכן בתורה שפטור מחיובי שבועה אם נשבע על המצוות

שנאמר "לא יחל את דברו" מכאן שהוא פטור מלאו של שבועה (ולא לוקה)
וכן נאמר "להרע או להיטיב" מכאן שהוא פטור מקרבן שבועה.