Nedarim 19

| 2 min read

14/11/2022
Yesterday's Daf: Nedarim 18

דף יומי מסכת נדרים דף י"ט

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

המשך שאלות על ר זירא

שהרי ראינו לגבי משקים של טומאה שבה ר אליעזר עצמו מחמיר בספק טומאה מדרבנן ואין ר זירא רוצה להעמיד שר אליעזר מיקל בספק נזירות דאורייתא?

יישוב הסתירה באופן אחר

שהמשנה בטהרות הינה לפי ר יהודה שמיקל בספק והמשנה שלנו כר שמעון שמחמיר.
כפי שראינו לגבי אדם שאמר "הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור" ונמצא שנגנבו או אבדו שר יהודה אומר שאינו נזיר ור שמעון כן.

שאלת הגמרא

הרי ראינו שר יהודה במשנה שלנו אומר לגבי אנשי גליל שמשמע מדבריו שאילו היו רגילים בתרומת הלשכה הנדרים הללו היו אסורים. כלומר החמיר בנדרי ספק.

תירוץ רבא על הסתירה בדברי ר יהודה

שבספק נזיר (נזירות רגילה ונזירות עולם) יש מצבים שספק נזיר חמור מנזיר וודאי שבמצבים האלו הספק נזיר אסור בהבאת ספק חולין לעזרה ולכן לא מביא קרבן חטאת. ברצוננו להימנע אמרנו שספק נזיר מותר.

שאלת ר הונא

הרי ר אדא בר אהבה אמר שבנזיר שמשון גם אמר זאת ר יהודה ואיפה שם יש ספק נזיר שחמור מנזיר ודאי? לכן רבא חזר בו.

תשובת ר אשי

אכן ר יהודה לא דיבר על נזיר שמשון, ורק על היתר. אבל מה שר אדא בר אהבה זאת בריתא שר יהודה רק ציטט את דעת ר טרפון ולא סבר כמותה.

אז למה צריך שהמקרה יהיה שנגנב או אבד

אם לפי ר יהודה ספק חמור אז גם אם לא נגנב יהיה מותר כי נזיר צריך "הפלאה" - שיהיה מבורר וללא תנאים.
עונה הגמרא, נכון - אבל רצינו להראות את כוחו של ר שמעון שאפילו בספק ובעייתיות במקרה ובחלות של הנדר גם אמר שהנזירות חלה.

סתירה במשנה

אם ר יהודה שנה את שתי המימרות בסופה של אנשי גליל ויהודה כיצד במקום אחד החמיר ובמקום אחד היקל?
עונה הגמרא, הרישא של המימרות הינה ר יהודה. אבל הסיפא הינה ר אלעזר בן צדוק שאמר סתם חרמים בגליל אסורים.