Nedarim 25

| 2 min read

19/11/2022
Yesterday's Daf: Nedarim 24

דף יומי מסכת נדרים דף כ"ה

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

מדוע לא מפרשים את השבועה ככוונת הנשבע

ואולי ראה הנשבע ששים ריבוא נמלים וקרא להם עולי מצרים ואז שבועתו תחול.
עונה ר אשי, כשאדם נשבע הוא נשבע לפי מה שאנו מבינים בלשונו ולא לפי כוונותיו ולכן שבועתו הינה שבועת הוואי.
למסקנת הגמרא, לא ניתן לומר שאדם נשבע על דעת מחשבתו אלא אדם נשבע על דעת בית דין.

מה הגוזמא בנחש בעובי קורת בית הבד

הרי זה דבר שהיה? אלא שהוא נשבע שהיה בנחש בקעים כקורת בית הבד וזה דבר מוגזם.
הסיבה שהמשנה נקטה דוגמה זו, הינה כדי ללמד אותנו דין נוסף שנוגע לאדם שקנה קורת בית בד ולא היו בה בקעים (מסייע לכתישת הזיתים) שיכול להתלונן ולבטל את המקח בדין מקח טעות.

משנה

המשנה מפרטת שלשה אופנים בנדרי אונסים (שבטלים ללא צורך בהתרה):

  1. האוסר על עצמו כיכר בתנאי שאכל היום (וסבור שלא אכל) או האוסר על עצמו כיכר באם יאכל היום ואכל.
  2. נדר הנאה מאשתו ופירט שזה נעשה מאחר והיא גנבה את כיסו או שהיכתה את בנו ונודע לאחר מכן שלא עשתה זאת.
  3. ראה קבוצת אנשים שאוכלת מתאיניו ואמר "הרי הם עליכם כקרבן" ולאחר מכן הבין שהיו אלו אביו ואחיו ואנשים נוספים. לגבי האנשים הנוספים לפי ב"ש הם אסורים. לפי ב"ה גם הם מותרים כי נדר שהותר מקצתו, הותר כולו.

גמרא

ביאור רבה במחלוקת ב"ש וב"ה

בית הלל יודו במדה והוא אומר שאם היה יודע שאביו שם, הוא היה נודר בצורה של "כולכם אסורים פרט לאבי" שאז הוא קיים את דברו הקודם אבל הוסיף עליו את המיעוט של אביו מן הנדר. אבל המחלוקת שלהם הינה במדה ואמר לאחר מכן שאם היה יודע היה נודר בצורה של "פלוני ופלוני אסורים ואבי מותר" שאז הוא שינה את גוף הנדר ולכן לפי ב"ה זהו נדר שהותר מקצתו ולפי ב"ש לא.