Nedarim 26 20 Nov 2022 | 3 min read 20/11/2022 Yesterday's Daf: Nedarim 25 דף יומי מסכת נדרים דף כ"ו # Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary דעת רבא במחלוקת בית שמאי ובית הלל # אם רק תיקן ואמר שאם היה יודע שאביו שם היה אומר "פלוני ופלוני וכו'" במקרה זה כולם מותרים. אבל כאשר אמר "אם הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא" נחלקו ב"ה וב"ש שלבית הלל זה נדר שהותר מקצתו ולב"ש לא. טעם מחלוקתם של ב"ש וב"ה # כי בית שמאי סברו כר מאיר שאמר במשנה בתמורה שבכל מקום שיש סתירה בין תחלת הדיבור לסופו, הולכים לפי לשון הראשון. אבל לבית הלל הולכים אחר סוף הדיבור (שאמר חוץ מאבא) ולכן בכך הוא משנה את דבריו וכיון שכך זהו נדר שהותר מקצתו הותר כולו. שאלת ר פפא על רבא # מהמשך המשנה בדף ס"ו נראה שחכמים נחלקו על ר עקיבא בשלש מקרים: כשאמר "קונם שאיני נהנה לכולכם" שלר עקיבא הותר אחד - הותרו כולם. אמר "קונם שאיני נהנה לא לזה ולא לזה" והותר הראשון שלר עקיבא הותרו כולם. אסר את עצמו על כולם והותר האחרון, שלר"ע הותר האחרון והיתר לא הותרו שלפי רבה ניתן להעמיד את כל המשנה כר"ע. כך ש: הדין הראשון מדובר כשאומר שאילו ידע היה מפרט "שאיני נהנה לזה ולזה.." ועל זה נחלקו חכמים ואומרים שזה לא בכלל נדר שהותר מקצתו. הדין השני - שאילו ידע היה מפרט ואומר "שאיני נהנה לכולכם חוץ מפלוני" שלר"ע החליף דיבורו וזה נדר שהותר מקצתו ועל זה נחלקו חכמים ואמרו שעל אף שהחליף דיבורו אין זה בכלל נדר שהותר מקצתו. הדין השלישי - שמדובר שאמר בתחילה "שאיני נהנה לכולכם" וכיון שכך גם אם האחרון הותר, כל היתר לא הותרו כיון שלא שינה את דיבורו ואין כאן נדר שהותר מקצתו אפילו לר"ע. אבל לפי רבא קשה, מאחר וכיצד נעמיד? מילא בדין הראשון - ניתן להעמיד שאמר "אילו הייתי יודע שארצה להתיר אחד מהם, הייתי מוסיף חוץ מפלוני" שלר"ע תופסים לשון אחרון והרי זה נדר שהותר מקצתו, אך לא לפי חכמים. אבל בדין השני, הרי אם נעמיד במחליף דבריו - שבתחילה אמר "שאיני נהנה לכולכם" ואומר שאילו היה יודע, היה אומר "שאיני נהנה לזה ולזה" ואז נאמר ששינה דיבורו ולכן לפי ר"ע זה נדר שהותר מקצתו ולכן הותר כולו, אם כן מדוע רבנן לא מסכימים איתו? הרי אם כל הבעיה הינה רק בלשון אחרון לעומת לשון ראשון (וכששינה דיבור לפי כולם נאמר שהותר מקצתו) אז למה חכמים חלקו על ר"ע? תירוץ רבא # אם המשנה הינה לפי פירוש רבה, (ובדין השלישי מדובר שאמר בתחילה "שאיני נהנה לכולכם" וכו') א"כ מדוע נאמר בדין השלישי "האחרון מותר" וכו' מדוע הוא נקרא אחרון, הלא הוא אמר "שאיני נהנה לכולכם"? העמדת רבא # שבאמת מדובר בדינים השני והשלישי שהוא תלה את הראשון בשני ואת השני בשלישי וכו' - שאמר להם "פלוני כפלוני ופלוני כפלוני.." ולכן, בדין השני כולם מותרים כי הותר הראשון אז כל היתר נפלו. אבל בדין השלישי, רק האחרון מותר כי כל היתר לא תלויים בו. שאלת ר אדא בר אהבה (על רבא וגם על רבה) # ראינו שר מאיר סובר לגבי אדם שאסר על עצמו בצל כי הוא רע ללב. לאחר מכן הסבירו את אזנו שבצל שנקרא "כופרי" טוב ללב והתחרט על נדרו. שדין הוא שהוא מותר בכל סוגי הבצלים. (בדין נדר שהותר מקצתו) אז קשה: על רבא: שהרי רבא העמיד את בית שמאי כדעת ר מאיר (תפוס לשון אחרון) על רבה: שהרי רבה העמיד שכשלא שינה את דבריו, גם לפי בית הלל הנדר לא הותר מקצתו ולכן לא יותר כולו. כלומר, המשנה של ר מאיר לא כבית הלל ולא כבית שמאי. תשובת הגמרא # מעמיד רבה את המשנה שאומר שאם היה יודע שזה טוב ללב, היה אומר "בצל פלוני אסור וכופרי מותר" ואז היה מחליף לשונו ולבית הלל הותר מקצתו ואז יותר כולו וכך סבר ר מאיר. רבא לעומת זאת יאמר שר מאיר דיבר גם לפי רבנן שסברו כבית שמאי.