Nedarim 34

| 2 min read

28/11/2022
Yesterday's Daf: Nedarim 33

דף יומי, מסכת נדרים, דף ל"ד

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

קושיית הגמרא על דברי ר אמי (או על הדעה הראשונה במחלוקת ר אמי ור אסי)

במשנתנו למדנו, שהמודר הנאה מחבירו, במקום שנוטלים עליה שכר, תפול ההנאה להקדש. מילא לפי הדעה השניה שאפילו כשנכסי בעל האבידה אסורים על המוצא גם מחזיר (שפרוטה דר יוסף לא שכיח) אז ברור למה צריך להעביר את הממון להקדש, אבל לדעה הראשונה צריך להעמיד שמשנתנו בשנכסי המאבד אינם אסורים על המוצא לא ברור למה ההנאה צריכה ללכת להקדש הרי הוא אינו אסור בנכסיו?
עונה הגמרא, לפי דעה זו תיפול הנאה להקדש רק כלפי אחד מהם - המאבד שאם המחזיר לא רוצה לקבל את השכר ממנו, התמורה צריכה ללכת להקדש ולא להשאר אצלו.

לשון אחרת במחלוקת ר אמי ור אסי

לפי הדעה הראשונה, מותר להשיב את האבידה רק כשנכסי בעל האבידה אסורים על המחזיר (ולא חוששים לפרוטה דר יוסף)אבל כאשר נכסי המחזיר אסורים על בעל האבידה, לא יחזיר לו כי גורם לבעל האבידה הנאה בהשבתו. אבל לדעה השניה, גם כך מותר להחזיר לו את האבידה, כי הוא משיב לו את נכסיו שלו.

דחיית הגמרא

במשנה שלנו רואים שבמקום שנוטלים שכר, ההנאה תיפול להקדש וזה לא מסתדר לפי מי שאוסר להחזיר את האבידה וכי למה לא יעכב המאבד את שכרו של המוצא אצלו?

דעת רבא בעניין מעילה

אם היתה לידו כיכר של הפקר (שד' אמות של אדם קונים לו) ואמר כיכר זו הקדש ולאחר מכן נטלה בשביל לאכלה, מעל בכל שווי הכיכר. אבל אם נטלה ע"מ להורישה לבניו, מעל רק בשווי טובת ההנאה שיש לו בה.

שאלת ר חייא את רבא

אדם שאמר לחבירו "כיכרי אסורה עליך" ונתן לו אותה במתנה, האם היא אסורה עליו כל עוד היא אצלו ולאחר שנתנה כבר אינה אסורה, או שהאיסור נאסר ע"מ שתהיה אסורה לעולם.

תשובת רבא

ברור שאסורה עליו. כי מה זה בא למעט? בהכרח שזה בא למעט שהמודר יפציר בו שיתן לו את הכיכר במתנה והוא בתמורה אסרה עליו.

דחיית ר חייא

אולי זה בא לאוסרה עליו כי השני רצה לבוא אליו לארוחה והוא אסר את הכיכר עליו ואילו יתן לו במתנה את הכיכר, לא חטא לכוונתו הראשונה.