Nedarim 43

| 1 min read

07/12/2022
Yesterday's Daf: Nedarim 42

דף יומי, מסכת נדרים, דף מ"ג

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

משנה

מי שמודר הנאה מחבירו לא ישאיל למדיר כלים ולא ישאל ממנו כלים. לא ילווה לו ולא ילוה ממנו. לא ימכור לו ולא יקנה ממנו.

גמרא

מילא שלא ישאיל למדיר כלים אבל למה אסור לו לשאול

(אותה שאלה לגבי לווה ולגבי מוכר)
עונה ר יוסי ברבי חנינא, מדובר במקרה שנדרו אנשים הנאה זה מזה.
לפי אביי, אין איסור מעיקר הדין אלא חכמים גזרו שלא ישאול שמא ישאיל.

משנה

אם אדם ביקש מחבירו לשאול את פרתו ואמר לו שאינה פנויה. השני כעס ונדר שהיא לא תחרוש את שדהו לעולם. אם היה דרכו לחרוש בעצמו הוא אסור לחרוש וכל היתר מותרים, אם אין דרכו - כולם אסורים.
המודר מי שמודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל, יכול המדיר ללכת לחנווני ולתת לו ממון שהוא יזכה את המודר.
אם היו מהלכים בדרך ואין למודר אוכל, יכול לתת במתנה לאדם שלישי שיתן את האוכל למודר.
אם היו מהלכים בדרך לבד ואין למודר אוכל, לפי חכמים יכול להפקיר את האוכל על הסלע ולפי ר יוסי אסור.

גמרא

מדוע לר יוסי אסור למודר לזכות באוכל שהופקר

ר יוחנן מסביר, שהפקר דינו כמתנה - כמו שמתנה יוצאת מרשות הנותן רק כשהמקבל זוכה בה, כך גם הפקר ולכן אסור למודר לזכות מן ההפקר של המדיר.
לפי רבא, אפילו לפי ר יוסי מעיקר הדין מותר לזכות מן ההפקר. אבל גזר ר יוסי משום מעשה של מתנת בית חורון (שהמדיר אמר במפורש שהוא מתכוון לתת מתנה לאדם שלישי ע"מ שיזכה בה המודר. לכן גזר ר יוסי לאסור את המודר לזכות בהפקר מהחשש שמא יפקיר עבורו בלבד)