29/12/2022
Yesterday's Daf: Nedarim 64

דף יומי, מסכת נדרים, דף ס"ה #

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

הנודר הנאה מחבירו מתירין לו רק בפניו #

כדי שלא יחשוד בו חבירו שעובר על נדרו.
הגמרא לומדת את זה ממשה שנאמר "ויאמר ה אל משה לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך" ולמה צריך לאמר שהוא במדין? כי משה נדר במדין ליתרו ולכן צריך להתיר את נדר במדין בפני חותנו. ומהיכך שנדר ליתרו? שנאמר "ויואל משה לשבת את האיש" ולשון "ויואל" הינה לשון שבועה.

משנה #

לר מאיר, יש דברים שנראים כנולד אבל באמת הם לא נולד ולכן ניתן לפתוח בהם גם לדעת רבנן.
אבל לפי חכמים, אסור לפתוח בדברים הללו.
אלו דברים: אם אמר קונם שאני נושא את פלונית לאשה בגלל שאביה הינו איש שאינו מתוקן במעשיו ואז אמרו לו שאביה עשה תשובה או שמת. או שאמר שלא ייכנס לבית מסויים כי יש בו כלב רע או שיש שם נחד ואז אמרו לו שנהרג הכלב או הנחש.
כל אלו הם דברים שנראים כנולד אבל אינם כנולד לעניין הדין ולכן פותחים בו לפי ר מאיר.

גמרא #

האם האב היה חי או היה מת בזמן הנדר #

לפי ר יוחנן היה מת ולפי ר הונא לא היה מת אלא חי והוא נעשה כמי שנתלה בתנאי הזה ולכן אין זה כנולד.
אבל הגמרא דוחה את שיטת ר יוחנן

משנה #

לפי ר מאיר, ניתן לפתוח ולאמר לנודר לו היית יודע שאתה עובר על לא תיקום ולא תיטור וכן על לאו של לא תשנא את אחיך בלבבך וכן על ואהבת לרעך כמוך, וחי אחיך עימך - שמא ייעשה עני ולא תוכל לפרנסו. אם אמר אם הייתי יודע לא הייתי נודר, הרי זה מותר.

גמרא #

איך פותחים בעניין וחי אחיך עימך #

הרי יכול לתת לקופת העיר והם אלו שיפרנסו?
אמר רבה, אדם שנופל לעניות לא נופל על הגבאי תחילה אלא קרוביו ולכן כן שייך הפתיחה בעניין של וחי אחיך עימך.

משנה #

פותחים לאדם שנדר לגרש את אשתו בעניין של פרעון כתובתה (כמה זה יקר לו)
המשנה מביאה מעשה באחד שר עקיבא הצריכו לתת לאשתו בפרעון כתובתה 400 זוז שזה כל הירושה של אביו. ור עקיבא אמר לו שאפילו אם אביו לא הוריש כלום היה הוא צריך למכור שער ראשו ולתת לה את כתובתה. אמר לו הנודר שאם היה יודע כך לא היה נודר ולכן התירו ר עקיבא.

גמרא #

הרי שיער ראשו מטלטלים #

ואיך הם משתעבדים לכתובתה, אלא אם כן המשנה שלנו כמי שסובר שהמטלטלים משתעבדים.
אמר אביי, מדובר שהקרקע שוה שמונה מאות זוז אבל השיער לא משתעבד אלא אמר לו שגם אם היה צריך לפרוע את הכתובה ולחיות רק מדמי שיער ראשו היה עליו לעשות זאת.

האם מדברי ר עקיבא משמע שאין מסדרים לבעל חוב #

הרי זה נתון במחלוקת - שאם אדם הגיע לפת לחם ואם יפרע את הלוואותיו לא יישאר לו כלום, משיירים לו מזון לשלושים יום, כסות לשנים עשר חודש, מיטה, מצע הראויים לו וכן תפיליו.
כלומר, ר עקיבא סבר כמו הדעה שאומרת שאין מסדרים לו (כי מדוע סבר שימכור את שיער ראשו?)
עונה הגמרא, לא בהכרח משמע כך, אלא מה שאמר ר עקיבא זה שלא יקרעו את שטר כתובתה עד שלא יפרע את כולה (למרות שמשאירים לו סידור) כלומר, אם ירצה שיקרעו את השטר, יהיה עליו למכור את שיער ראשו.