16/01/2023
Yesterday's Daf: Nedarim 82

דף יומי, מסכת נדרים, דף פ"ג #

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

(המשך הדף הקודם) שאלת ר אסי #

ראינו לגבי נזירות שאשה שנדרה בנזיר והיתה עוברת על נזירותה במזיד, סופגת את הארבעים. אבל אם הפר לה בעלה ולא ידעה והיתה מיטמאה במזיד אינה סופגת את הארבעים. ואם אתה אומר שהבעל מיפר רק מה שמענה אותה, אז הוא הפר לה את היין אבל לא את הזג או החרצן, ואז היא כן היתה צריכה לספוג את הארבעים.
ענה ר יוסף, אין נזירות לחצאין. אביי הוסיף, אין גם קרבן לחציאין
שואלת הגמרא, הרי לגבי טומאת מת אין לה צער, ואיך ראינו שהבעל שהיפר לה מביאה חטאת העוף ולא עולת העוף (שלא היתה שם נזירות שלמה)
עונה הגמרא, גם בטומאה יש צער - שיש לה עינוי נפש בכך שלא יספידו אותה גם כשתמות כי היא לא משתתפת בקבורה של המת

משנה #

אשה שאומרת קונם על מה שאני נהנית לבריות. בעלה לא יכול להפר לה כי אין בזה משום עינוי נפש - כי יכולה ללקוט מלקט שכחה ופאה שזה הפקר ולא נהנית מהם.
אדם שנדר שהכהנים והלויים לא יהנו משלו, יכולים הם לקחת ממנו תרומות ומעשרות בעל כרחו, אבל אם אמר כהנים אלו, הם אסורים ואחרים יקחו את התרומה.

גמרא #

האם בעל בכלל "בריות" #

אם לא (כמו שמשמע ברישא) אז למה בסיפה ראינו שהיא נהנית מלקט שכחה ופאה, כלומר לא נהנית משל בעלה?

• תירוץ עולא: בעל לאו בכלל בריות ובסיפא הסברנו שלא יכול להפר לה בגלל שאין זה עינוי נפש (שיכולה להנות מלקט שכחה ופאה)
• תירוץ רבא: בעל בכלל בריות, והסיפא נתנה טעם לרישא - מדוע בעלה לא יכול להפר לה בגלל שיכולה להנות וכו'
• תירוץ ר נחמן: בעל לאו בכלל בריות אבל מדובר על אישה מגורשת שנאסרת בבעלה ויכולה להנות רק מלקט שכחה ופאה