18/01/2023
Yesterday's Daf: Nedarim 84

דף יומי, מסכת נדרים, דף פ"ה #

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

האם טובת הנאה במתנות כהנים הינו ממון או לא #

כלומר, האם ההנאה שיש לישראל בכך שיכול לתת את המתנות למי שירצה או שההנאה הזו אינה חשובה כממון. מהרישא משמע שאינה חשובה כממון אבל בסיפא רואים שזה כן חשוב כממון.
ר הושעיא אומר שהמשנה שלנו חלוקה, בסיפא היא כדעת ר יוסי בר יהודה וברישא כרבי (שראינו בברייתא לגבי מי שגונב טבל של חבירו ואכל הגנב שלר יוסי ברבי יהודה משלם הגנב רק דמי החולין שבו ולא את התרומה ולרבי משלם דמי הטבל. כלומר, הם נחלקו האם טובת ההנאה שבהענקת התרומה שווה כסף או לא)
רבא מפרש, שטובת ההנאה נחשבת ממון (כמו בסיפא) אבל הכהנים נוטלים בעל כרכו כי התרומה שייכת לכהנים ולכן זה נחשב כהפקר כי הוא כהפקיר את טובת ההנאה שלו ומעתה הם של הכהנים ולא יכול לאסור אותה עליהם.

משנה #

אשה האומרת לבעלה שמעשי ידיה יהיו אסורים על אביה, אחיה וכו' אינו יכול להפר כי אין פה עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה.
אבל אם אסרה את מעשי ידיה עליו, הוא לא צריך להפר, כי היא משועבדת לו לעניין זה. אבל לר עקיבא יפר לה את נדרה כי אם תעשה יותר מחובתה, הם יהיו אסורים עליו. לכן יש פה דברים שבינו לבינה ויכול להפר.
לר יוחנן בן נורי יפר, שמא יגרשנה והיא תאסר עליו להחזיר אותה כי היא לא יכולה להשתעבד לו ואז לא ייתכן שלא יהנה ממעשי ידיה.

גמרא #

אמר שמואל - הלכה כר יוחנן בן נורי #

שיפר לה את הנדר.

איך שמואל אמר זאת, הרי לר יוחנן בן נורי אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם #

ואילו שמואל אמר שאין אדם מקדיש?
הגמרא מתרצת ששמואל סבר כר יוחנן בן נורי רק לגבי העדפה שהוסיפה למעשי ידיה שייכים לה. אבל לעניין זה שאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, הוא לא סבר כמותו.
אבל מייד דוחה הגמרא, מאחר שהיה לשמואל לומר "אין הלכה כר עקיבא" או שהיה אומר "הלכה כר יוחנן בהעדפה" או הלכה כתנא קמא (ואז אפשר לומר שהעדפה שייכת לבעל ולכן לא יכולה להפקיע את שיעבודו)

אלא אמר ר יוסף - לפי שמואל אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. #

אבל נדרים שונים בכך שאדם יכול לאסור פירות שאינם שלו למרות שאינו יכול להקדישם ולכן גם לאסור דבר שלא בא לעולם הוא גם יכול למרות שלא יכול להקדישם.
דוחה את זה אביי, אדם אוסר פירות חבירו עליו כי הם בידיו, אבל אין הדבר כן לגבי דבר שלא בא לעולם - שהרי אינם בידיו.

תירוץ ר הונא בריה דר יהושוע - באומרת יקדשו ידי לעושיהם #

כלומר הקדישה את הידים עצמם ולא את מעשיהם. כלומר הקדישה דבר שבא לעולם. אבל בעלמא, שמואל יסבור שאין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם.