Nazir 11 03 Feb 2023 | 2 min read 03/02/2023 Yesterday's Daf: Nazir 10 דף יומי, מסכת נזיר, דף י"א # Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary משנה # אם מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר מן הכוס, הרי זה נזיר. אם היה שיכור כמעשה באשה שהיתה שיכורה ומזגו לה את הכוס ואמרה "הריני נזירה ממנו" מפרשים את דבריה כאומרת שהכוס הזו עליה כקרבן ולא שקיבלה נזירות. גמרא # מה ההבדל בין שיכור לאחרים # ששיכור מעוניין שלא יפצירו בו לשתות עוד יין ולכן אומר הריני נזיר ולא בלשון הרי זה עלי כקרבן. כי אם לא היה אומר בלשון זו, היו מפצירים בו לשתות כוס אחרת. משנה # אם אמר הריני נזיר בתנאי שאני שותה יין ומיטמא למתים, הרי זה נזיר ואסור בכולם. אם אמר יודע אני שיש נזירות אבל לא ידעתי שהנזיר אסור ביין - לחכמים אסור גם ביין ולר שמעון מותר ואינו נזיר. אם אמר יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים יתירו לי את איסור היין כי אני זקוק לזה בריאותית, או כי אני קברן וזו פרנסתי - לחכמים מותר ולר שמעון אסור כנזיר. גמרא # האם ר שמעון חלק גם במקרה הראשון # לפי ר יהושוע בן לוי הוא חלק. לפי רבינא, הוא לא חלק כי ברישא הוא היה מתנה על מה שכתוב בתורה כשאמר את תנאו שישתה יין ולכן תנאו בטל האם ר שמעון שינה את דעתו בדין השלישי לעומת השני # תירוץ ראשון - לא שינה # אלא הופכים את הדין הלשישי ואומרים שר שמעון מתיר. תירוץ שני - בדין השני מדובר בנדירה חלקית ובשלישי מדובר בהתרה חלקית # ולכן בדין השני ר שמעון יגיד שלא חל הנדר ומותר ובדין השלישי ר שמעון יגיד שכמו שצריך להזיר עצמו מכולם גם צריך להישאל על הכל ושאלה חלקית לא מתקבלת. תירוץ שלישי - ר שמעון וחכמים נחלקו האם צריך שאלת חכם בכל מקרה # או שיש נדרים המותרים מאליהם. לפי ר שמעון הוא יסבור כר אסי לענין ארבעה נדרים המותרים מאליהם שסבר ר אסי שאינם מותרים ללא שאלה. אבל חכמים כשמואל שסבר שבארבעה נדרים הללו אין צורך כלל בשאלה. ולכן בדין השלישי אצלנו, כשלא היתה שאלת חכם בפועל, הם נחלקו. משנה # אם אמר הריני נזיר ועלי גם לגלח נזיר אחר (כלומר, להביא קורבנותיו), שמע זאת אחר ואמר "ואני ועלי לגלח נזיר". אז אם היו פקחים יביאו קרבנות אחד על השני ובכך יצאו ידי חובה. גמרא # מה הדין אם השני אמר רק "ואני" # האם מחלקים את דיבורו - כלומר, האם אומרים שהתכוון רק לחצי ממה שחבירו אמר? ואם מחלקים את דיבורו, האם התכוון לתחלת הדברים (שיהיה נזיר) או לסוף הדברים (שיביא קורבנות נזיר לאחר)? למסקנת הגמרא, מחלקים את דיבורו והוא מתכוון לרישא של הדברים.