Nazir 24

| 1 min read

16/02/2023
Yesterday's Daf: Nazir 23

דף יומי, מסכת נזיר, דף כ"ד

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

משנה

אשה שקבלה על עצמה נזירות והפרישה את הקרבנות שהיא צריכה להביא ואז בעלה היפר לה את הנזירות, אם הבהמות היו שלו, אין בהן קדושה.
אם הבהמות היו שלה, החטאת תמות ללא הקרבה כי היא באה רק לחובה. העולה תקרב וכן השלמים. השלמים ניתנים לאכול כשלמי נזיר (יום ולילה ולא שני ימים ולילה) אבל לא צריך להביא לחם של נזיר.
אם היו לאשה מעות סתומים - יפלו לנדבה ויקנו מהם עולות נדבה.
אבל אם היו מעות מפורשין (שאמרה שזה יהיה לחטאת וכו) דמי חטאת ילכו לים המלח ולא נהנים מהן ואין בהם דין מעילה. שלא כמו דמי עולה שיש בהם דין מעילה. דמי השלמים דינם שיביאו איתם קרבן שלמים שייאכל ליום ולילה וכו'.

גמרא

בעל משועבד לקרבנות אישתו

לפי ר יהודה אבל לפי חכמים, בעל לא משועבד לקרבנות אשתו.
לפי ר חסדא, משנתנו כחכמים.
לפי רבא משנתנו גם כר יהודה רק שאצלנו היא אינה צריכה לקרבנות ולכן בעל לא משועבד במקום שאינה צריכה לו.
לפי ה"איכא דאמרי" המחלוקת היא הפוכה.

מהיכן יש לה כסף

ר פפא אומר, שקנתה את הבהמות מכסף שקבלה לצורך עיסתה וחסכה את הכסף וקנתה את הקרבן.
לתירוץ אחר, משהו נתן לה מתנה ואמר לה "ע"מ שאין לבעלך רשות בהם"

ארבע אילים אינם טעונים לחם

כלומר, שהפרישו איל לנזיר ולא צריכים להביא איתו את לחמי הנזיר.

  1. שלו: במקרה שקיבל נזירות עבור בנו וגילח אותו.
  2. שלה: כמו במשנה שלנו.
  3. שלאחר מיתה: הפריש מעות לנזירותו ואמר מה לעולה ומה לחטאת ולשלמים, ומת.
  4. שלאחר כפרה: נזיר שהפריש איל לשלמים ואבד האיל והפריש אחר ומצא את הראשון שלגבי הראשון נאמר הדין.