Nazir 42 06 Mar 2023 | 2 min read 06/03/2023 Yesterday's Daf: Nazir 41 דף יומי, מסכת נזיר, דף מ"ב # Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary רובו ככולו מדאורייתא # לפי ר אחא בר איקא לומדים זאת ממה שגלתה התורה לגבי תגלחת הנזיר שנאמר "וגלח ראשו" וכן נאמר "ביום השביעי יגלחנו" ומפירוט העניין לומדים שדווקא בנזיר אם לא גילח הכל לא יצא אבל בעלמא נאמר שרובו ככולו. נזיר שגילח כל ראשו והניח שתי שערות # אביי הסתפק במקרה שצמח שיער ראשו והוא חזר וגילח את אותם שתי שיערות האם יצא ידי חובת גלוח או לא. רבא הסתפק אם נשרה לו שערה אחת ואחר כך גילח את השניה האם לא יצא ידי חובת תגלחת כיון שלא היה שיעור בזמן התגלחת או שלא. פשטה את זה הגמרא שגילוח לא יעזור כי אין כאן שיער בראשו. משנה # הנזיר מותר לחפוף את שיערו (לגרדו) ומעביר את אצבעו בשערו אבל לא סורק במסרק. משנה # ר שימעאל אומר שלמרות שמותר לחפוף, עדיין לא יחפוף באדמה כי היא מנשירה את השיער ובמקרה כזה ברור שיתלשו שיערות ואסור. גמרא # האם כל אדמה משירה את השיער או רק אדמה מסויימת # כלומר, אם יש אדמה שאינה משרת את השיער, האם נאמר שגזרו על כל האדמה משום זאת המשירה ולכן גם זאת תהיה אסורה, או שכיון שמוכח שזאת אינה משירה ולכן יהיה מותר. משנה # נזיר שהיה עובר על נזירותו והיה שותה ביין כל היום, חייב רק על רביעית אחת. אבל אם היו מתרים בו ואומרים לו שלא ישתה על כל שתיה ושתיה חייב על כל רביעית שהיה שותה ומתרים בו. אותו הדין לגבי נזיר שהיה מגלח כל היום או שהיה מיטמא למתים. גמרא # האם בטומאה גם חייב על כל אחת ואחת # לפי רבה לא יהיה חייב גם אם התרו בו על כל נגיעה במת. מאחר והוא כבר טמא והנגיעה השניה לא מוסיפה על טומאתו. אבל אם נכנס לבית ואז נכנס לבית אחר שיש בו מת ומתרים בו על כל בית, יהיה חייב על כל ביאה כיון שיש גזירת הכתוב "לא ייטמא" (שנאמר על טומאת אוהל) אבל לפי ר יוסף גם בנגיעה אחר נגיעה יהיה חייב על כל אחת ואחת. שאלת אביי # הרי כהן גדול שהיה מונח לו מת על כתבו ראינו שאינו מחוייב במדה ונגע במת אחר,כלומר אין בנגיעה נוספת עוד תוספת איסור. ענה לו ר יוסף, ולעומת זאת יש את המשנה שלנו שסותרת את הברייתא הזו ואומרת שחייב על כל אחת ואחת ולכן לאור הסתירה הזו, דברי הברייתא הזו הינה טעות ואין להקשות משם. דחיית אביי # יש הבדל בין הברייתא למשנה. הברייתא דברה ב"חיבורים" שנגיעה באדם שנוגע במת נטמא שבעת ימים שלא כמו אדם שנגע באדם שנגע במת וכבר לא נוגע ששם נטמא ליום אחד. כלומר שהמקרה של המשנה הינו שלא בחיבורין ולכן הנגיעה במת השני הוסיפה על טומאתו שלא כבברייתא שדיברה בחיבורין ולכן אין תוספת בנגיעה השניה.