Nazir 46

| 2 min read

10/03/2023
Yesterday's Daf: Nazir 45

דף יומי, מסכת נזיר, דף מ"ו

Steinsaltz PDF
Sefaria
Steinsaltz Commentary
My Jewish Learning Commentary
Daf Yomi Digest
Hadran Commentary

משנה

היה מבשל את השלמים או שהיה מבשל בישול רב (שולקן) והכהן היה נוטל את הזרוע בשלה מן אייל השלמים וכן חלה אחת מן הסל של המצות שהיה הנזיר מביא ורקיק מצה. ונותן את כל אלו על כפי הנזיר והוא היה מניף אותם ואז הנזיר מותר באיסורי הנזיר. לר שמעון הותר הנזיר כבר כשנזרק אחד מן דמי הקרבנות על המזבח.

גמרא

מהיכן שמספיק רק זריקת דם

כדי להתיר את הנזיר באיסוריו? הגמרא מביאה את הטעם שנאמר "אחר התגלחו את נזרו " וכתוב "ואחר ישתה הנזיר יין" אז לומדת הגמרא גזירה שווה - כמו ששם מספיק מעשה יחידי (תגלחת) כך גם בנזיר מספיק מעשה יחידי (זריקת דם)

נזיר שאין לו כפים או שאין לו שיער

לפי ר אליעזר ובית שמאי (לפי רבי פדת) אין לו טהרה עולמית אבל לחכמים ולבית הלל (לפי רב פדת) באין לו שיער יעביר תער ובאין לו כפיים זה לא יעכב.
אליבא דר אבינא, לפי בית הלל באין לו שיער צריך לגלח ומאחר ואין לו שיער אין לו תקנה ולפי בית שמאי יש לו תקנה אם יעביר תער.

משנה

נזיר שהקריב אחד מן הקרבנות ואחר כך גילח את קרבנותיו ונמצא הקרבן שהקריב פסול. הדין הוא שתגלחתו פסולה ושאר הזבחים לא הועילו לו.
אם גילח על החטאת ובזמן ההקרבה היתה כוונתו שלא לשמה אבל קרבנותיו האחרים היו לשמן, תגלחתו פסולה וגם זבחיו לא עלו לו. אותו דבר לגבי עולה.
לרבי שמעון, התגלחת כשרה כיון שגילח כשהקרבן היה בחזקת כשר, אבל עליו להקריב שוב את אותו הזבח שנפסל.

גמרא

גילח הנזיר על שלמי נדבה

כלומר, על שלמים שאינם חלק מקרבנות הנזיר אלא כנדבה בעלמא.
לפי ר אדא בר אהבה, לרבי שמעון הוא יצא כיון שנאמר "ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים" ולא נאמר זבח שלמיו. מכאן שניתן לגלח על כל שלמים בדיעבד.