Sotah 3 01 Apr 2023 | 2 min read 01/04/2023 Yesterday's Daf: Sotah 2 דף יומי, מסכת סוטה, דף ג' # אדם עובר עבירה בסתר והקב"ה מכריז עליו בגלוי # שנאמר "ועבר עליו רוח קנאה" ונאמר "ויצו משה ויעבירו קול במחנה" וזה מרמז שהקב"ה גורם לבעל לקנא כדי לפרסם שהאשה חטאה בסתר. אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות # שנאמר "איש איש כי תשטה" וקוראים את השי"ן כשי"ן ימנית - לשון שטות. מנין שעד אחד נאמן בסוטה # שהרי קינא לה בעלה כבר ולפיכך יש רגלים לדבר וכשמעיד העד שנטמאה, הרי שנאמן. רוח הקינאה - רוח טומאה או רוח טהרה # כלומר זה חיובי לקנא או שלא? לפי ר אשי זאת רוח טהרה ולפי רבנן (בני ישיבתו של ר אשי) זאת רוח טומאה. הוכחה לר אשי - מחלוקת רבי ישמעאל ור"ע האם חובה לקנא או רשות. # הגמרא מביאה ראיה שמכך שיש דעה שזוהי חובה לקנא הרי שזאת לא רוח טומאה כי לא יכול להיות שנחייב אדם למשהו שלילי. מחלוקות ר ישמעאל ור עקיבא # וקינא את אשתו: לר"ע חובה (שנאמר "קנאה.. וקנא"), לרבי ישמעאל רשות (צריך פסוק להתיר לקנא מכיון שנאמר "לא תשנא את אחיך בלבבך") ולאחותו הבתולה הקרובה.. לה ייטמא: לפי רבי ישמעאל רשות(שהרי נאמר "לנפש לא ייטמא בעמיו" לכן צריך פסוק להתירו לאחותו וכו'), לפי ר עקיבא חובה. (כי לומדים מ"ולשארו"ולכן התוספת ללמד שחובה להיטמא) לעולם בהם תעבודו: לפי ר ישמעאל רשות(שנאמר "לא תחיה כל נשמה" לכן צריך פסוק להתיר עבודה בהם לעולם) ולפי ר עקיבא חובה (שהרי נאמר "מהם תקנו עבד ואמה", אלא שפסוק זה נאמר לחייב עבודתם לעולם). חומרת חטא העריות # זנותא בביתא, כי קריא לשומשמא - זנות בבית מחריבתו כמו שהתולעת אוכלת שומשמין. שכינה מסתלקת. שנאמר "ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך" כל העושה מצוה, היא מקדמתו לעולם הבא. אבל עושה עבירה היא מלפפתו ליום הדין. שנאמר "ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה" - לשכב אצלה בעולם הזה, להיות עמה לעולם הבא. עד אחד נאמן בעדות אשה שנטמאה # שלא כמו בעדות של סתירה שנדרשים שמה שני עדים לאסרה, בטומאה(שלאחר קינוי וסתירה) מספיק עד אחד. שנאמר "ועד אין בה" כל עדות שיש בה אוסרתה. ומהיכן שבעדות טומאה שאין בה קינוי וסתירה שצריך דווקא שנים. שנאמר, "כי מצא בה ערות דבר" ואחרי זה נאמר "על פי שנים עדים יקום דבר" מה דבר של עדים זה שנים, כך גם עדות עריות.