09/05/2023
Yesterday's Daf: Sotah 40

דילוג בקריאה בתורה ובנביא #

• בעניין אחד מותר לדלג, אבל לא בשני עניינים.
• מה שבעניין אחד מותר לדלג זה רק בכדי שלא יפסוק המתורגמן (הפסק זמן גדול מדי)
• בנביא מדלגים אפילו בשני עניינים אבל גם זה רק כדי שלא יפסוק המתורגמן.
• אין מדלגים מנביא לנביא, אבל בתרי עשר מותר לדלג בין נביאים - כי כולם חשובים כספר אחד

מדוע הכהן קורא את ההפטרה בעל פה #

כדי שלא לגלול את ספר התורה (טרחא דציבורא). ואין מביאים ספר אחר מפני שאז צריך לברך שוב וזאת ברכה שאינה צריכה. לפי שיטה אחרת בגמרא, לא קוראים בספר אחר כדי שלא יגידו שהראשון היה פגום. זה נכון כאשר אחד עולה בשני הספרים. אבל כאשר עולים נפרדים עולים לכל ספר, אין חשש כזה.

והשאר תפלה #

שהכהן הגדול לאחר הקריאה בתורה מברך ברכה שיש בה תחינה רינה ובקשה על תשועת עם ישראל וחותם את הבקשה בברכת שומע תפלה.

היו מביאים ספרי תורה מבתיהם #

ולא היו קוראים בבית לקיים מה שנאמר "זה אלי ואנווהו"

משנה #

פרשת המלך (מצוות הקהל) היתה נקראת בשנה השמינית לשמיטה במוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות. היו מעבירים את ספר התורה כמו ביום הכיפורים והכהן היה נותן אותו למלך והמלך היה קורא בישיבה.
מעשה באגריפס המלך שקרא את התורה בעמידה ושבחוהו חכמים שכיבד את התורה. הגיע לקריאת "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי" הוא בכה (שהוא מזרע הורדוס שהיה עבד אדומי) אמרו לו ישראל "אל תירא - אחינו אתה" שאמך מזרע ישראל.
והיה קורא מתחילת חומש דברים עד פרשת שמע קורא שמע ומדלג לפרשת והיה אם שמוע ולאחר מכן מדלג לפרשת עשר תעשר ולאחר מכן כי תכלה לעשר, פרשת המלך, ברכות וקללות עד סוף הפרשה.
היה המלך מברך את הברכות של הכהן הגדול ביום הכיפורים, אלא שמברך ברכת אתה בחרתנו במקום ברכת מחילת העוון.

גמרא #

והמלך עומד ומקבל וקורא ויושב #

ומשמע שישב לפני שעמד. שואלת הגמרא, הרי הותרה ישיבה בעזרה רק לזרע מלכי בית דוד והרי אגריפס היה מזרע הורדוס? ענתה הגמרא, מדובר בעזרת נשים שהותרה בה ישיבה.

מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול #

וכיצד מחל אגריפס על כבודו ועמד? עונה הגמרא, רשאי המלך למחול על כבודו לכבוד השם.

חנופה לאגריפס #

ר נתן אמר, באותה שעה נחייבו שונאי ישראל (לשון סגינהור) כליה שהחניפו לו לאגריפס (שאמרו לו אחינו אתה וכו').

מותר להחניף לרשעים #

לר יהודה בר מערבא מותר להחניף לרשעים ולכבדם בעולם הזה כדי שלא ירעו לנו.

יעקב החניף לעשיו? #

לר שמעון בן לקיש, גם יעקב החניף לעשיו שאמר "כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוהים ותרצני".
לר לוי יעקב לא החניף לעשיו אלא ניסה להראות לו שהוא רגיל במלאכים כדי שיפחד ממנו ולא ירע לו.

חומר איסור חנופה #

לר אלעזר כל אדם שיש בו חנופה

• מביע חרון אף השם לעולם.
• אין תפלתו נשמעת
• אפילו עוברים שבמעי אמם מקללים אותו
• נופל בגהינום
• סוף שנופל בידו של הנחנף ולא ירחם עליו. ואם אינו נופל בידיו, נופל בידי צאצאיו. כמו מעשה יגמיהו שהיכהו בן בנו של חנניה שהחניף לו ירמיהו.

עדה שיש בה חנופה:

• מאוסה כנידה.
• לסוף גולה ממקומה

ארבע כיתות של בעלי עבירות לא מקבלות פני שכינה #

1. כת ליצים
2. כת חניפים
3. כת שקרים
4. כת מספרי לשון הרע