12/05/2023
Yesterday's Daf: Sotah 43

קודם לדאוג לפרנסה ואז להתחתן #

שנאמר מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו.. אשר נטע כרם.. אשר ארש אשה.. קודם שאדם יבנה בית ויטע כרם לפרנסתו ורק אז ישא אישה.

הכן בחוץ מלאכתך ועדכנה בשה לך אחר ובנית ביתך #

דרשת הברייתא היא כמדרש הקודם (שקודם יבנה בית וכו').
דרשה אחרת שמלאכתך זה מקרא, ועתדה זה משנה ובנית ביתך זה גמרא.
דרשה אחרת, מלאכתך זה מקרא ומשנה ועדתה בשדה זה גמרא ובנית ביתך אלו מעשים טובים.
דרשה אחרת, מלאכתך זה מקרא משנה וגמרא, ועתדה בשדה לך אלו מעשים טובים, ובנית ביתך זה דרוש וקבל שכר.

מתי חוזר מהמלחמה #

אמרה הברייתא אם הוסיף בבית קיים אפילו שורת לבנים אחת.
אבל לא חוזר בשרון כי בשרון היו מחדשים את הבית פעמים בשבע שנים ולכן זה לא נקרא בנה בית חדש.

נקי יהיה לביתו #

גם אלמנה וגרושה בכלל אשה חדשה. ולא רק שלא יצא להלחם אלא גם לא ישרת בגדוד עורפי ולא יתקן להם את הדרכים וכו'.

משנה #

מיהו הירא ורך הלבב, ר עקיבא אומר כמשמעו - שלבו רך ואינו עומד בקשרי המלחמה (מהפחד הוא היה פותח פתח בשורת הלוחמים שדרכו היו תוקפים האויבים) לר יוסי הגלילי הירא ורך הלבב מעברות שבידו ועשתה לו התורה פתח שיחזור בגללם ולא יתביש מעבירות שבידו. לר יוסי, מדובר בחוטא אבל מן הסוג של קשרי הנישואין (ממזרת ונתינה וכו)
כשהיו מסיימים השוטרים לדבר עם העם, היו מעמידים שרי צבאות בראש העם וכם באחוריו שהיו מעמידיים זקיפים שהיויכולים לחתוך את שוקיו. בגלל שתחילת ניסה נפילה.
כל זה במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה יוצא חתן מחופתו וכלה מחופתה. לר יהודה, זה מדובר במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאים - אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

גמרא #

מה ההבדל בין ר יוסי לר יוסי הגלילי #

שלר יוסי הגלילי הוא חוזר מהמערכה אפילו על עבירות דרבנן אבל לר יוסי הוא לא חוזר.

מפני שתחילת ניסה נפילה #

גורסת הגמרא מפני שתחילת נפילה ניסה מאחר והלשון השניה לא מסתברת.

מה ההבדל בין מלחמת מצוה ומלחמת חובה #

לפי ר יוחנן, מלחמת המצוה של ר יהודה היא מלחמת רשות של ת"ק. ומלחמת מצוה דרבנן היא מלחמת חובה של ר יהודה.

מהם מלחמות חובה ורשות #

מלחמת יהושע בכיבוש הארץ הינה מלחמת מצוה לכו"ע.
מלחמות בית דוד שנלחם להרחיב את גבולות המחיה, הם לכו"ע מלחמת רשות.
אבל במלחמת מנע נחלקו ר יהודה ות"ק - לפי ר יהודה זאת מלחמת מצוה ולפי ת"ק זאת מלחמת רשות. הנפקא מינה זה אם הוא עוסק במצוה ופטור מן המצוה או שלא.

פרק תשיעי, עגלה ערופה #

משנה #

אם נמצא מת שנרצח ולא יודעים מי הרגו, היו עורפים עגלת בקר בנחל והיו אומרים את הדברים בלשון הקודש. שנאמר "כי ימצא חלל באדמה" (הגמרא תסביר).
אחר כן יוצאים שלשה דיינים מבית דין הגדול. לפי ר יהודה, יוצאים חמשה זקנים .
אם החלל נמצא טמון בגל אבנים, או תלוי באילן או צף על פני המים, לא היו עורפים עגלה. שנאמר "באדמה נופל בשדה, לא נודע מי הכהו"
אם היה החלל סמוך לגבול, או לעיר שרובה עכו"ם, לא היו עורפים.
היו מודדים רק לעיר שיש בה בית דין.

גמרא #

מהיכן שנאמרים הדברים בלשון הקודש #

שנאמר "וענו ואמרו" ובברכות והקללות נאמר "וענו הלוים ואמרו" מה שם בלשון הקודש כך גם פה.