דף יומי, מסכת סוטה, דף מ"ו

| 2 min read

14/05/2023
Yesterday's Daf: Sotah 45

משנה

לאחר שמדדו זקני ירושלים (זוהי מצוותם), הלכו להם. זקני אותה העיר הקרובה, היו מביאים עגלת בקר שלא משכה בעול, בת שנה ואין המום פוסל בה.
היו מורידים אותה לנחל איתן מאחר ואסור לזרוע ולעבוד במקום שעורפים את העגלה ושם עורפים אותה בקופיץ (סכין גדולה כגרזן) מאחוריה בצווארה. אסור לזרוע ולעבוד עבודת אדמה אבל מותר לנפץ פשתן ולסתת אבנים במקום זה.
זקני העיר היו רוחצים את ידיהם במים במקום העריפה ואומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" והכוונה שהם לא פטרו את הנרצח ללא מזון ולא התעלמו מחובתם ללוותו לדרכו. ואומרים כפר לעמך ישראל וכו'

גמרא

דיני עגלה ערופה

מום אינו פוסל בעגלה

שאין למדים מפרה אדומה מאחר ונאמר לגביה "אשר לא עובד בה" - בה ולא בעגלה ערופה.

לא רק עול אלא שאר עבודות

שנאמר "אשר לא עובד בה" - כל עבודה. ואין דורשים כלל ופרט (עובד בה) כי נאמר לפני כן כלל (אשר)

פסול עול בעגלה

שמשכה בשיעור של טפח (כמלוא גודל העול - טפח)

מדוע דווקא בנחל

יבוא דבר שלא עשה פירות (עגלה בת שנתה) ויערף במקום שאין עושה פירות ויכפר על מי שהרוצח לא הניחו לעשות פירות - אין המשמעות לפריה ורביה אלא למצוות.

נחל איתן

פירוש אחד - איתן זהו קשה - איתן מושבך ושים בסלע קינך
פירוש אחר - איתן זהו ישן - גוי איתן הוא גוי מעולם הוא (כלומר צריך שהקרקע תהיה כזו שלא הובאה ממקום אחר)

עריפה ממול העורף

כחטאת העוף שנאמר "ומלק.. ממול עורפו"

האם האיסור על הקרקע הוא שלא ייעבד להבא או שלא נעבד בעבר?

לפי ר יונתן - להבא אסור לעבוד בקרקע זו.
לר יאשיה - מדובר שלא עבדו ולא זרעו שם מעולם.

דין לוויה

חובה ללוות אדם מדין הנחיית הדרך ולוודא שאינו מאבד את דרכו:

  • הרב מלוה את התלמיד עד עיבורה של עיר (הבית האחרון של העיר)
  • החבר את החבר עד תחום שבת
  • תלמיד לרב - ללא שיעור אך אם זהו רבו שאינו מובהק לפחות פרסה ואם רבו מובהק לפחות שלש פרסאות.
כל שאינו מלוה

כאילו שופך דמים שאילמלא ליווהו אנשי ירחו לאלישע לא היה צריך לגרות דובים בנערים שביזוהו. כי המלווים היו מונעים אותם מכך.