דף יומי, מסכת גיטין, דף ב

| 1 min read

18/05/2023
Yesterday's Daf: Sotah 49

משנה

שליח המביא גט מחוץ לארץ אל ארץ ישראל, צריך שיאמר לפני שנות את הגט לידיה של האשה - בפני נכתב ובפני נחתם. אבל רבן גמליאל אומר שגם שליח שמביא ממקומות הסמוכים לארץ ישראל כמו רקם וחגר צריך לומר זאת. רבי אליעזר חולק ואומר שגם מכפר לודים ללוד שבארץ ישראל. אבל חכמים סוברים כת"ק שרק מי שמביא מחוץ לארץ ממקום רחוק יותר ולא מכפר לודים, רקם וחגר.
שליח המביא גט ממדינה למדינה אחרת בחו"ל צריך שיאמר גם "בפני וכו'" לרשב"ג אפילו מהגמוניא (שלטון בחלק אחד של העיר) להגמוניא אחרת.
מהם גבולות המדינה? לר יהודה מרקם למזרח ורקם עצמה הינה כמזרח העולם ולא כארץ ישראל. מאשקלון לדרום נחשב כמדינת הים ואשקלון כדרום. מעכו לצפון ועכו כצפון. לר מאיר גם עכו כארץ ישראל לעניין גיטין.
שליח המביא גט בתוך ארץ ישראל לא צריך לאמר בפני נכתב. אבל אם יש עליו עוררים, צריך לקיים את הגט בחותמיו.

גמרא

למה צריך לומר בפני נכתב

לפי רבה, כי בני חו"ל לא בקיאים בדיני כתיבת הגט ולא יודעים שצריך לכתוב לשמה של האשה. אבל לפי רבא, בגלל שאין עדים שבאים ממדינת הים ומכירים את חתימות העדים מצויים וזמינים לקיים את חתימתם של העדים במקרה ויש ערעור.

מה ההבדל להלכה
  • אם הגיעו שני עדים של הבעל כשלוחים לגרשה. לפי רבה עדין חוששים ולרבא לא.
  • אם גירש את אשתו ממדינה למדינה בתוך ישראל. לפי רבה בקיאים ולכן לא חוששים ולרבא חוששים.
  • בתוך אותה מדינה במדינת הים - לפי רבה הם לא בקיאים ולכן חוששים אבל לפי רבא לא חוששים.
לפי רבה, איך עד אחד נאמן להתיר את האשה?

הגמרא עונה שרוב ישראל בקיאים בהלכה ויודעים שצריך לכתוב לשמה, אבל חכמים החמירו והצריכו עדות על הגט אבל כאן, כדי שלא תישאר עגונה הקילו בה חכמים.