דף יומי, מסכת גיטין, דף ד'

| 2 min read

20/05/2023
Yesterday's Daf: Gittin 3

המשך מחלוקת רבה ורבא

אולי המחלוקת במשנתנו הינה במחלוקת רבה ורבא

שלפי רבן גמליאל גם המביא גט מן הרקם ומן החגר צריך לומר בפני נכתב ובפ"נ ולר אליעזר גם מכפר לודים ללוד. אולי נחלקו שלפי ת"ק אלו שסמוכים לארץ ישראל בקאים בכתיבה לשמה ולפי ר"א ור"ג הם אמנם סמוכים אבל אין עדים מצויים לקיימו כי זאת ארץ אחרת ואין שיירות.
דחתה את זה הגמרא ואמרה שגם רבה וגם רבא יכולים לתרץ את זה כשיטתם

אולי חכמים ות"ק נחלקו במחלוקת רבה ורבא

שלפי משנתנו נראה שת"ק חלק על חכמים שלפי ת"ק מוליך מא"י לבבל לא צריך לומר בפ"נ ובפ"נ ולפי חכמים כן. אז לפי ת"ק אין בקיאים לשמה ולכן בבבל כן בקיאים ולא גזרו. אבל לחכמים זה כרבא שאין עדים מצויים לקיימו ולכן גם מא"י לבבל צריך לומר.
דחתה את זה הגמרא ואמרה שגם רבה וגם רבא יכולים לתרץ את זה כשיטתם

שאלה על רבה ממשנתנו

שאמרה שהמביא גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך לומר בפ"נ ובפ"נ. ולפי רבה שחוששים לכתיבה לשמה, גם באותה מדינה צריך לחשוש לכתיבה לשמה.
עונה הגמרא, אין הכי נמי, אולי צריך באמת בתוך אותה מדינה במדינת הים. אבל מה שניתן ללמוד מפה הוא שבא"י שכן בקיאים, אפילו ממדינה למדינה בתוך א"י לא צריך לומר כי כולם בקיאים בארץ ישראל

אז זה לא מסתדר עם שיטת רבא

שהרי אם בא"י ממדינה למדינה לא צריך, אז מה יגיד רבא?
אלא שרבא יגיד כמו שהבנו בהתחלה - שהמביא גט בתוך אותה מדינה במדינת הים לא צריך אבל ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך רק בגלל שיש בתי דינים לפי תקנת עזרא, אז יש תנועה בתוך א"י בין המדינות.

רבה אית ליה דרבא

הגמרא שאלה מכך שהצרכנו להגיד בפ"נ ובפ"נ גם מהגמוניה להגמוניה וזה יכול להיות רק לפי שיטת רבא.
עונה הגמרא, אכן - רבה סובר כרבא ומצריך לומר כאשר אין עדים מצויים לקיימו.

אלא מאי ביניהו
  1. במקום שהביאו שתי עדים את הגט. לפי רבה עדין יש מקום לחשוש שהוא לא נכתב לשמה ולכן צריכים לומר.
  2. מביא גט מקום למקום באותה מדינה במדינת הים - לפי רבה עדיין חוששים כיון שאינם בקיאים לשמה אבל לפי רבא יש עדים המצויים לקיימו.