דף יומי, מסכת גיטין, דף ז'

| 1 min read

23/05/2023
Yesterday's Daf: Gittin 6

שירה בבתי משתאות

משחרב בית המקדש אסור לשורר (אפילו בפה) כששותים יין בבתי משתאות שנאמר "אל תשמח ישראל אל גיל בעמים" וקוראים גיל כעמים. שעם ישראל חטא ואיבד טובות הרבה ולכן שלא ישמח כמו הגויים.

מעלת השתיקה כשמצערים אותו

נאמר "קינה ודימונה ועדעדה" מי שיש לו קנאה על חבירו כי ציערו ודומם הקב"ה שהוא שוכן עדי עד עושה לו דין ויעניש את המצערים אותו

מעלת הצדקה

אם אדם רואה שמזונותיו מצומצמים, שיעשה מהם צדקה וכל שכן כאשר הם מרובים. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה וזאת סגולה לעשירות

מיהי העיר הצפונית של ישראל

במשנתנו כתוב שמעכו לצפון זה כבר לא ישראל והלא ראינו לגבי טומאת ארץ העמים שכזיב היא הגבול? לפי אביי היתה רצועה שיוצאת מעכו צפונה והיא מובילה לכזיב שהיא הצפונית. אבל פרט אליה עכו היא הצפונית.

מה דין המביא גט שנכתב בספינה

שבדרכה לארץ ישראל, האם זה כחול או כארץ לעניין שצריך לומר בפני נכתב?
ישנם שתי ברייתות סותרות שבאחת נאמר שכמביא בארץ ישראל ובשניה נאמר שזה כמביא בחוץ לארץ (וצריך לומר בפ"נ).

  • לפי ר ירמיה- אחת הברייתות היא לפי ר יהודה ואחת כרבנן שנחלקו לגבי עפר חוץ לארץ שהובא בספינה שעשויה חרס. והספינה נמצאת באחד מנהרות ארץ ישראל וצמחו פירות מהעציץ הזה. נחלקו חכמים ור יהודה האם הם חייבים במעשרות.
  • לפי אביי - שני הברייתות כר יהודה ואחת מדברת כשהספינה גוששת (נגררת באדמה ולכן היא כארץ ישראל וכמחובר)