06/06/2023
Yesterday's Daf: Gittin 20

גט שרשום על לוח שלה #

האם הקנתה לו כדי שיגרש אותה או שלא? פשט אביי ממעשה של ר יהודה בן בבא שהעיד על זקן שהיה מלוה ומחתים על שטר שלו ואמרו שמן הסתם הוא הקנה את השטרות ללוים כדי שיחזירו לו אותם.
רבא פשט את הספק מהמשנה לגבי ערב על שטר ההלואה שה;וסיף את חתימתו לאחר חתימת העדים על השטר והדין הוא שגובה מנכסי הערב. וכמו ששם מקנים את השטר לערב כך גם האשה.
ר אשי פשט את הספק מהמשנה בדף הבא שאשה יכולה לכתוב את הגט ולהקנות לבעלה, כי קיום הגט הוא בחותמיו.

נתן לה גיטה ביד עבדו ונתנו לה את העבד במתנה #

רק כאשר העבד כפות, היא קונה את גיטה כי הוא חצר שאינה מהלכת וקונה עבור בעליה.

בעל שכתב לאשתו את הגט ונתנה בחצירו ונתן לה את החצר במתנה #

לרבא, קנתה את החצר ואת הגט מדין - גיטה וחצרה באין כאחד. אביי חולק ואומר שאינה יכולה לקנות כיון שזה צריך להיות בין מדעתה ובין בעל כרכה (כמו מתן גט בידה שמגורשת אף בעל כרחה) אבל מתנה אינה בעל כרחה ולכן לא קונה את הגט.

כתב לה גט על קרן הפרה #

לא מגורשת כי מילא ידו של העבד לא ניתנת לקציצה אבל הקרן ניתנת ולכן לומדים "וכתב לה ספר כריתות" - רק אם מה שחסר פה הוא כתיבה ונתינה ולא כמו בקרן הפרה שחסר גם קציצה.

מדוע לר יוסי הגלילי לא ניתן לגרש בדבר שיש בו רוח חיים #

שנאמר "וכתב לה ספר כריתות" כמו שבספר אין רוח חיים ואינו מאכל כך כל גבר שאין בו רוח חיים ואינו מאכל.

משנה #

אין כותבים גט בדבר שמחובר לקרקע. אם כתב בכל זאת ותלש מן הקרקע ונתנו לה - כשר. אבל לר יהודה פסול.
אם כתב על דבר שהכתב בו ניתן למחיקה לפי ר יהודה בן בתירא פסול כי יכול להזדייף ולרבנן כשר.

גמרא #

כתב את הגט על גבי חרס של עציץ נקוב #

שנחשב כמחובר לקרקע. הוציא את החרס ונתנו לה - כשר.
נחלקו אביי ורבא לגבי אם כתב את הגט על עלה של עציץ נקוב והוציא את העציץ ונתנו לה. לאביי כשר - שהרי נתן לה את העציץ בלי לעשות פעולה נוספת בין הכתיבה לנתינה. ולרבא פסול - גזירה שמא יקטום את העלה והגט הזה יהיה פסול מן התורה כי קצץ בין הכתיבה לנתינה.