דף יומי, מסכת גיטין, דף כ"ב

| 1 min read

07/06/2023
Yesterday's Daf: Gittin 21

עציץ נקוב

אם העציץ של אדם אחד והזרעים של אדם אחר

מכר בעל העציץ את העציץ לבעל הזרעים, קנה. מכר בעל הזרעים את הזרעים לבעל העציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים.

ניקבו של העציץ בארץ ונופו בחו"ל

לאביי, הולכים אחר נקבו ולכן חייב במעשרות. לרבא, הולכים אחר נופו ופטור.
המחלוקת שלהם הינה רק כאשר לא יצאו שורשים לאדמה מהנקב. כי לפי שניהם, כאשר יצאו שורשים לאדמה, הולכים אחר השורשים כפי שראינו במחלוקת רבי ורשב"ג שברור לשניהם שבמדה ויש שורשים בצד אחד הולכים אחריהם.

שלשה עורות הן

  • מצה - שדומה למצה בגלל שגם הוא לא עובד במלח ולא בקמח ולא בעפצים. שעורו להוצאת שבת כדי לכסות משקולת קטנה.
  • חיפה - שמלוח ולא מקומח ולא עובד בעפצים. שעורו לשבת כדי לעשות קמיע.
  • דיפתרא - מלוח ומקומח ולא מעובד במי עפצים. שיעורו לשבת, כדי לכתוב עליו את הגט (כפי ששנינו במשנה)

מיהם חכמים שמכשירים

גט שנכתב ע"ג נייר מחוק ודיפתרא? - ר אלעזר שאמר עדי מסירה כרתי וכיון שהם צריכים לקרוא לפני מסירתו, לא חושים שמא תזייף את הגט.

עד מתי מכשיר ר אלעזר גט שנכתב על דבר שיכול להזדייף

לפי ר אלעזר (האמורא) ר אלעזר הכשיר רק לאלתר באותו יום אבל לא המתנה של עשרה ימים כי חוששים שמא היה תנאי לרעתה והיא מחקה אותו וזייפה את הגט.
אבל לר יוחנן, אפילו עד עשרה ימים כי עדים עדיין זוכרים את התנאים בזמן זה.

משנה

כולם כשרים לכתוב את הגט (גם חש"ו). האשה יכולה לכתוב את גיטה וכן האיש את שטר הפרעון (שובר). כי הקיום של הגט הינו בחותמיו.

גמרא

הרי חש"ו אינם בני דעה

מדובר בגדול עומד על גביו ושלא כר אלעזר שהצריך כתיבה לשמה ולא חתימה.