דף יומי, מסכת גיטין, דף כ"ח

| 1 min read

13/06/2023
Yesterday's Daf: Gittin 27

משנה

המביא גט ממדינת הים מבעל שהיה זקן או חולה, לא חוששים שמא מת ובטלה שליחותו, אלא נותן לה בחזקת שבעלה קיים. בת ישראל שנשואה לכהן שהלך למדינת הים יכולה לאכול בתרומה ולא חוששת שמא מת. וכן השולח חטאת ממדינת הים מקריבים אותה בחזקת שהוא קיים.

גמרא

עד כמה זקן

לרבא אם לא הגיע לגבורות (גיל 80) לא חוששים.
ומקשה הגמרא סתירה מברייתא שאמרה שלא חוששים גם מעל גיל זה. מתרצת על זה הגמרא שלא חוששים שמא מת בעבר אבל שמא ימות בעתיד ישנה בזה מחלוקת התנאים ומשנתנו מתירה בתרומה כרבי מאיר שלא חוששים שמא ימות. אבל הברייתא שאמרה שאסורה האשה לאכול בתרומה דיברה לפי ר יהודה שכן חשש שמא ימות ולכן אסרה.

סמיכה בידי שליח

אינה אפשרית.
נחלקו האמוראים באיזו חטאת מדובר במשנתנו, לפי ר יוסף מדובר בקרבן נשים. לפי ר פפא מדובר בחטאת העוף שאינה זקוקה לסמיכה.

משנה

שלשה דברים אמר ר אלעזר בר פרטא והודו לו חכמים שניתן לקבל כחזקה שקיימים - עיר שצרו עליה גויים, ספינה שנוטה להטבע ויוצא לדין בדיני נפשות שענשם מיתה. אבל עיר שכבשוה גויים או ספינה שטבעה כבר וכן נגמר דינו למיתה - מחמירים כמו חיים וכמו שמתו. החומרא הינה לעניין בת ישראל שנשואה לכהן - בחזקת שמת. בת כהן לישראל - בחזקת חי.

גמרא

עומד בדיני נפשות לפני בית דין של גויים

כיון שנגמר דינו למיתה, לא חוששים שמא לא הרגוהו כיון שהורגים אותו מיד עם גזר הדין.