15/06/2023
Yesterday's Daf: Gittin 29

אדם שהתנה אם לא ישוב תוך שלושים יום #

שאשתו תהיה מגורשת והפסיקו הנהר ואומר לעומדים מעבר לנהר שיראו שבא. אמר שמואל אין זה נחשב שבא לעיר ואשתו מגורשת.

נתן לה גט בתנאי שאם לא יפייס אותה #

בתוך שלושים יום שתהיה מגורשת והיא לא התפייסה. לר יוסף הגט חל. לגרסה אחרת בר יוסף הגט לא חל.

משנה #

המלוה מעות לכהן או ללוי או לעני ע"מ שיהיה מפריש תרו"מ תמורת ההלוואה, מותר ולא חוששים שמא מתו. אם מתו, חייב לבקש רשות מהיורשים אם ירצו לפרוע או שיפריש.
אם הלוה להם בבית דין ומתו, אינו צריך ליטול רשות מן היורשים.

גמרא #

והרי לא ביצע נתינה של התרו"מ #

לפי רב: מדובר שהם מכריו ורגילים כולם שהוא מפריש להם.
לפי שמואל: מדובר במזכה להם ע"י אחרים וחוזר אותו מזכה ונותן למלווה.
לפי עולא: משנתנו כר יוסי שאמר שחכמים עשו את מי שאינו זוכה מן הדין כאילו עשה קניין וזוכה ולכן כאן הלוה נעשה כמו שזכה וחוזר המלווה ומעכב את זה.

המלוה מעות לכהן\ללוי\לעני בבית דין ומתו #

לפי ר"א בן יעקב שיכול להפריש את תרומות ומעשרות לכל "שבט לוי" ואז חוזר וזוכה וגובה את חובו מהמעשרות. כנ"ל לגבי עני, שמפריש לעניין ישראל (או עניי עולם, לפי ר אחי, לרבות את הכותים)

הלוה לעני בבית דין והעני העשיר #

וכבר לא ראוי ליטול מעשר עני, הפסיד המלוה את ממונו ולא יכול לתבוע את ממונו כי הלוה לו בתנאי שיחזיר לו את המעשרות.

מאילו יורשים צריך ליטול רשות #

במדה והלוה את הכהן ומת. לפי רבי יוחנן מדובר שירשו קרקע ולא כשירשו כספים. כיון שאז חייבים לפרוע חוב אביהם.

ישראל שאמר ללוי מעשר יש לך בידי #

אין חוששים לתרומת מעשר שבו, אבל אם אמר כור מעשר יש לך בידי חוששים. מסביר ר אשי שהתנא התכוון לבן ישראל שאמר ללוי כך אמר לי אבא לפני מותו - מעשר שהפריש כדי לתת לך או לאביך נמצא בידי, חוששים לתרומת מעשר שבו כיון שלא ניכר שידע אביו של הישראל את מידת המעשר, לכן חוששים שלא הספיק להפריש את תרומת המעשר. אבל אם אמר לו אבא "כור מעשר", לא חוששים, כיון שבוודאי תיקן את זה כבר טרם שמת והפריש את תרומת המעשר.