דף יומי, מסכת גיטין, דף ל"ב

| 1 min read

17/06/2023
Yesterday's Daf: Gittin 31

פרק רביעי, השולח

משנה

אדם ששלח גט לאשתו ע"י שליח והשיגו לפני שמסר לה את הגט, או ששלח שליח אחרי שלוחו ואמר לו "גט שנתתי לך בטל" הרי זה בטל ואינה מגורשת.
אותו הדין באם הבעל או השליח הגיעו לאשה לפני שהגיע השליח.
מעיקר הדין היה עושה הבעל בית דין ומגלה דעתו שאינו מעוניין בגירושין ומבטל את הגט. אבל תקן ר גמליאל הזקן שלא יעשו כן מפני תיקון העולם.

גמרא

מה החידוש במשנה

אילולא המשנה הייתי אומר שכוונתו בביטול השליח והגט הוא רק לצער אותה. או שהייתי אומר שגם אם התכוון בלבו לבטל את השליחות (וניכר ע"י מעשיו שזאת היתה כוונתו) גם יהיה הגט בטל, קמ"ל שדברים שבלב אינם דברים ורק אם הצליח להדביק את השליח קודם שיגיע לידיה, הגט בטל.

לשון "בטל הוא"

משמעותו שהגט בטל בעתיד וגם שהגט בטל בעבר. אבל לגבי גט אנחנו אומרים שהגט בטל מעיקרו ולא להבא - לישנא דמהני ביה קאמר.
אם אמר "הגט בטל" הם הלשון הוא לשון עבר והגט אכן בטל או שהוא לשון עתיד והגט לא יתבטל.

לשונות ביטול

אם אומר גט זה לא יועל, גט זה לא יתיר, יהא חרס וכו' דבריו קיימים. אבל אם אמר הגט לא מועיל, לא מתיר, חרס הוא וכו' דבריו בטלים כיון שאין אנו רואים שום בעיה בגט עצמו.
מה הדין באומר הרי הוא חרס, האם זה לשון מכאן ולהבא? הגמרא מביאה ראיה מאומר "הרי הוא הפקר" או הרי הוא הקדש שדבריו מועילים ולכן גם בגט.

חוזר ומגרש בו או אינו חוזר ומגרש

לר נחמן חוזר ומגרש בגט שביטל. ולר ששת, אינו חוזר.
הלכה כר נחמן.

בפני כמה מבטל את הגט

לר נחמן בפני שנים מאחר וזאת הודעה בעלמא ולא דיני ממונות. ולר ששת בפני שלשה כיון שנקראים בית דין.