דף יומי, מסכת גיטין, דף נ"ג

| 1 min read

08/07/2023
Yesterday's Daf: Gittin 52

משנה

המטמא טהרותיו של חבירו והמדמע (מערב תרומה בחולין) והמנסך (לע"ז) פירותיו של חבירו, אם בשוגג פטור מתשלומים ואם במזיד חייב.

גמרא

מנסך ממש

לפי רב מנסך ממש לעבודה זרה. לפי שמואל מערב יין נסך ביין כשר של חבירו.

היזק שאינו ניכר

לפי חזקיה מעיקר הדין צריך להיות חייב בשלשת האופנים שבמשנה אבל חכמים תיקנו שבשוגג פטור כדי שיודיעו וימנע ממנו להיכשל.
לפי ר יוחנן מעיקר הדין צריך להיות פטור משום שהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק והטעם שבמזיד חייב הוא כדי שלא כל אחד ילך ויטמא טהרותיו של חבירו ויאמר פטור אני.
הגמרא מקשה ודוחה את דברי חזקיה מדברי המשנה בבא קמא שאם גזל תרומה ונטמאת יכול לומר לו הרי שלך לפניך ומכאן שהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק ולא כפי שאמר חזקיה כי לפי חזקיה הוא היה צריך לשלם.

שוגג אטו מזיד

רצתה הגמרא לומר שנחלקו התנאים בדין היזק שאינו ניכר
שנחלקו ר מאיר ור יהודה לגבי המטמא והמדמע והמנסך שלפי ר מאיר בין בשוגג ובין במזיד חייב. ולפי ר יהודה בשוגג פטור ובמזיד חייב.
אך דחתה את זה הגמרא ואמר שהם נחלקו בדין שוגג אטו מזיד - שלפי ר מאיר קנסו שוגג שלא יזיד ויאמר שוגג הייתי. ולפי ר יהודה לא קנסו ולכן רק במזיד חייבוהו חכמים.