דף יומי, מסכת גיטין, דף נ"ה
10/07/2023
Yesterday's Daf: Gittin 54
משנה
ר יוחנן בן גודגדא העיד על
- החרשת שאין לה דעת והשיאה אביה, שיכול בעלה לגרשה בגט.
- קטנה יתומה בת ישראל שנישאת לכהן וקידושיה מדרבנן אוכלת בתרומה דרבנן ואם מתה בעלה יורשה
- מריש (קורת בנין) שגזלה והיא בשימוש בתוך בניין הבית, לא חייבו את הגזלן להשיבה אלא לשלם את דמיה מפני תקנת השבים
- חטאת הגזולה מכפרת מפני תיקון המזבח (יבואר)
גמרא
עוד דבר שניתן ללמוד מדין ר יוחנן
שניתן לתת לאשה גט ולומר לה הרי שטר חוב ולא אומרים שהוא התכוון לבטל את הגט.
מדוע לא מתירים לפקחת הנשואה לחרש כהן
לאכול בתרומה? מפני שחוששים שמא יבוא להאכיל אותה גם בתרומה מדאורייתא (דגן ותירוש) ולא רק תרומה מדרבנן.
מחלוקת תנאים בקורה שבנאה בבניין
לפי בית שמאי יפרק ויחריב את הבית בשביל להחזירה, לפי בית הלל יביא את דמיה מפני תקנת השבים שלא יימנעו מלעשות תשובה.
מהו תיקון המזבח בחטאת גזולה
לפי עולא אינה מכפרת, כיון שהגזלן לא קנה את הגזילה בייאוש, כי יאוש לבדו לא קונה. אבל אמרו חכמים שמכפרת אם לא נודעה הגזילה ברבים, כדי שלא יהו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה.
אבל לפי ר יהודה הגזלן כן קנה ביאוש הבעלים אבל אמרו חכמים שאינה מכפרת במדה ונודעה הגזילה, כדי שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות.
משנה
מתקופת הרוגי המלחמה נהגו ביהודה שאם היה הגוי אונס את היהודי למכור את שדהו ומכרה לישראל אחר, שהיא אינה מכורה ומקחו בטל.
אבל אם קנה הישראל מבעל הבית את השדה והלך וקנה מהאונס מקחו קיים.
אדם שקנה מן האיש את הקרקע המיוחדת לכתובת האשה ואז הלך וקנה גם מהאשה, מקחו בטל. אבל אם קנה מהאשה והלך וקנה לאחר מכן מהבעל מקחו קיים, כי לא אומרים שרצתה לעשות נחת רוח.
כל זה רק אם אין בידו של הבעלים, אבל אם יש ביד הבעלים לקנות חזרה את הקרקע, הוא קודם לכל אדם.
רבי תיקן שאם שהתה הקרקע ביד הסיקריקון - האונס - שנים עשר חודש, התייאשו הבעלים וכל הקודם לקנות זכה, אבל משלם לבעלים רביע משווי הקרקע (כך אמדו חכמים את ההנחה של הסיקריקון)
גמרא
מה היה עד תקופת הרוגי מלכות
לר אסי, בתחילה מי שהיה הורג יהודי היה מקבל שכר, בתקופה שלאחר מכן היה משלם 400 זוזים ולבסוף היה נהרג. לכן מהתקופה שהרוצח היה נענש, תיקנו את התקנה,כיון שלפני כן הוא היה מתייאש ישר, אבל כשיש עונש לגזלנים ולפושעים הוא היה מוותר על השדה רק למראית העין ומתנחם בכך שיתבע את האונס בשלב מאוחר יותר.