דף יומי, מסכת גיטין, דף ע"ב

| 2 min read

27/07/2023
Yesterday's Daf: Gittin 71

משנה

אם אמרו לבריא או לשכיב מרע שהיה צלול בדעתו, נכתוב גט לאשתך והוא אמר להם כתובו והם אמרו לסופר וכתב ולעדים והם חתמו, אף על פי שכתבוהו הם וחתמוהו ונתנוהו לו והוא נתן לאשה את הגט אז הגט בטל עד שיאמר הבעל לסופר כתוב ולעדים חתמו.

גמרא

משנתנו כר מאיר או כר יוסי

שלפי ר מאיר מילי ממסרי לשליח ולכן השליח יכול למנות שליח אבל לפי ר יוסי מילי לא ממסרי לשליח ולא יכול למנות אחרים.
אז לפי תרוץ אחד הרישא של משנתנו (שאמר להם כתבו ולא אם אמר להם תנו) זה כר מאיר ולכן אם אמר להם תנו יכולים לומר לסופר. אבל הסיפא של המשנה היא כר יוסי ולכן הבעל עצמו צריך למנות את הסופר.
תירוץ אחר אומר שהמשנה כר יוסי אבל כשאומר להם תנו זה לא מועיל שיגיד לאחר והמשנה נאמרה בצורת "לא מבעיא" במקום שלא אמר תנו אלא אפילו אמר להם תנו לא מועיל עד שלא ימנה הוא בעצמו.

משנה

אם אמר לאשתו זה גיטך אם מתי מחולי זה וכן אם אמר זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום כיון שהגט לאחר מיטה לא מועיל.
אם אמר מהיום אם מתי או מעכשיו אם מתי הרי זה גט - כי זה גט מחיים.
אם אמר הרי זה גיטך מהיום ולאחר מיתה - זה ספק גט ואם מת בלא בנים אשתו חולצת ולא מתייבמת מספק.
אם אמר לאשתו זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד מהחולי והלך בשוק ואז חלה שוב ומת אומדים שאם מת מאותו החולי הרי זה גט ואם זאת מחלה אחרת אין זה גט וצריכה ייבום.

גמרא

גט שכיב מרע

ר הונא אומר שכמו שיכול לחזור בו במתנת שכיב מרע כך גם בגט שכיב מרע יכול לחזור בו. גם אם אמר כתובו ולא אמר תנו. אבל במשנה שלנו לא מדובר שהוא החלים מהחולי אלא שעבר מחולי אחד לחולי אחר.