11/08/2023
Yesterday's Daf: Gittin 86

משנה #

שני אנשים ששלחו ביד שליח אחד שני גיטים ששמותיהם שווים והתערבו שני הגיטין ואינו יודע מה של מי. נותן השליח את שני הגיטים לאישה אחת ואחר כך את שניהם לשניה ושתיהן מגורשות. אם אבד גט אחד מביניהם הגט השני בטל.
חמשה אנשים שכתבו גט אחד לכל נשותיהם וכתבו כלל בתוך הגט שאומר על כל אחת מן הנשים שפלוני מגרש את פלונית וחתמו העדים למטה על כל הזוגות האלו, יכול השליח לתת את הגט הזה לכל אחת ואחת מן הנשים וכולן מגורשות אבל אם היה כותב את הגט באופן של טופס לכל אחד ואחד והעדים חותמים לבסוף מלמטה, אז הזוג ששמם כתוב סמוך לחתימות העדים הוא זה שכשר להתגרש בו וכל היתר לא כיון שחוששים שמא העדים העידו רק על הזוג האחרון.

גמרא #

המשנה ור אלעזר #

ר אלעזר סבר שאין צורך בעדי חתימה מן התורה, הגמרא מדייקת מן המשנה שהיא לא נכתבה בדעת ר אלעזר כי רואים שאין צורך בעדי מסירה לשמה כיון שייתכן שנותן את הגט לאשה הלא נכונה.
אבל אביי דוחה זאת ואומר שאם נאמר ששיטת ר אלעזר היא שצריך רק כתיבה לשמה ולא מסירה, אז אין לנו בעיה להעמיד את משנתנו כר אלעזר.

מהו טופס לכל אחד ואחד #

שאמרנו שכשר רק לזוג האחרון? לר יוחנן, כאשר כתוב לכל זוג את הזמן והתאריך בנפרד, זהו טופס לכל אחד ואחד והופך אותו לגיטים נפרדים. לריש לקיש, גם אם כתב תאריך אחד לכולם, זה גיטים נפרדים אם כתוב בנפרד לכל אשה ואשה, כלומר, כל מקום שלא כתוב אנו פלוני ופלוני גרשנו נשותינו פלונית ופלונית..

משנה #

שני גיטין שכתבן בשטר אחד בשני טורים של הדף, וחתימות שני עדים הינם באזור שמתחיל תחת הטור האחד ומסתיימים באזור שמתחת לטור השמאלי, או שני עדים שחותמים בלשון לועזית באותה הדרך - שמתחיל באזור השמאלי וגולש לאזור הימני. הדין הוא שהיכן שנמצא השם (ולא שם האב) הפרטי של העד זה הגט שכשר.
אם היה עד עברי ועד שחותם בלשון יונית, כך שהשמות גלשו מעמודה לעמודה הגטים פסולים.

משנה #

כתב גט והותיר מקצת מלשון הגט והמשיך את הגט בטור הסמוך לו והעדים חתומים בטור הסמוך, כשר.
חתמו העדיף בראש הדף, בצדדים או באחורי הגט אם זה גט פשוט הגט פסול.
אם כתב גט אחד מאמצע הגליון ולמטה וגט אחר מאמצע הגליון ולמעלה (בכיוון ההפוך) והעדים חתומים באמצע - שניהם פסולים.
אם כתב גט אחד מלמעלה עד לאמצע והשני מהצד השני עד לאותו אמצע והעדים חתומים באמצע, הגט שבכיון החתימות של העדים הוא זה שכשר.
כתב גט וחתימת עדים ולאחר מהם כתב גט. הגט שבסופו חתומים עדים הוא הכשר.
גט שנכתב בעברית ונחתם ביונית או להיפך, או שעד אחד חתום בעברית והשני ביוונית או להיפך כשר.
חתם העד "איש פלוני עד" או שחתם "איש פלוני בן איש פלוני" (ולא כתב עד) כשר.
כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים (לא כותבים עד)
כתב את שם הכינוי של המשפחה של הבעל או של האשה כשר.