15/08/2023
Yesterday's Daf: Gittin 89

משנה #

האשה מתקדשת לבעלה בשלש דרכים וקונה את עצמה להיות ברשות עצמה בשתי דרכים - נקנית בכסף קידושין , בשטר, ובביאה. קונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל.
נחלקו התנאים לגבי כסף - לבית שמאי בדינר או בשווה הדינר, ולבית הלל בפרוטה או בשווה הפרוטה. פרוטה היא שמינית איסר איטלקי.
היבמה נקנית לאחי המת בביאה וקונה את עצמה אם לא בא עליה, בחליצה ובמיתת היבם.

גמרא #

מדוע לא נכתב האיש מקדש #

כפי ששנתה המשנה בדף מ"א? כיון שפה רצתה המשנה לחדש את עניין קניין האשה בכסף שנלמד מעניין הקיחה שנאמר בשדה עפרון שנקנתה בכסף.
ומדוע לא שנו גם שם בלשון האיש קונה כפי ששנינו פה שהאשה נקנית? עדיף לכתוב בלשון רבנן שקראו לזה קידושין כהקדש, רק שבמשנתנו היינו צריכים להגיד שהיא קונה את עצמה ולכן שנינו בלשון זו.
מדוע לא שנו שם האיש קונה ומקנה? כי יש שם את מיתת הבעל שזה בידי שמים. תירוץ נוסף, שהאשה היא זו שמתרצית ואם לא תרצה להתקדש לא ניתן לקדשה.

מדוע נקט בלשון נקבה (שלש דרכים) #

כיון שדרך הינה לשון נקבה, אבל ניתן לשנות בלשון זכר באם יש עניין הקשור לזכר.

מדוע נקט בלשון דרכים ולא בלשון דברים #

כל מקום שיש חילוק בדין שנה התנא לשון דרכים והיכן שאין חילוק, שנה לשון דברים . במשנתנו יש חילוק כי אשה נקנית בכסף וכו' ולא בקניין חליפין או חופה. כנ"ל לגבי זב (שבודקים את הזב)