דף יומי, מסכת קידושין, דף כ"ב

| 2 min read

04/09/2023
Yesterday's Daf: Kiddushin 21

אם אמור יאמר העבד לא אצא חופשי

אמר יאמר - מלמד שצריך להגיד פעמים. העבד - כשהוא עדיין עבד. לא אצא חופשי - כשהוא יוצא לחופשי.
כלומר, צריך להגיד פעם אחת בסוף שש אבל כשהוא עדיין שווה פרוטה בשימושו ופעם נוספת כשכבר אין בשימושו שווה פרוטה.

כי אהבך ואת ביתך.. כי טוב לו עמך

מכאן שע"מ להירצע צריך:

  1. שיהיו לו אשה ובנים (אהבתי את אשתי ואת בני)
  2. שיהיו לרבו אישה ובנים (ואת ביתך)
  3. שרבו יאהבו (כי טוב לו עמך)
  4. שיאהב את רבו (כי אהבך)
  5. שיהיה בריא ורבו בריא (כי טוב לו + עמך)
    הגמרא נשארת בתיקו במצב ששניהם חולים.

כי טוב לו עמך

שלא יהיה רבו אוכל פת נקיה והעבד פת קיבר(מלוכלכת) ושלא יהיה האדון שותה יין ישן והוא חדש, ושלא יהיה רבו ישן על מצע נוח והוא על מצע קש, וכן חייב רבו במזונות בניו ואשתו. מכאן, שכל הקונה עבד כקונה אדון לעצמו.

ונתתה באזנו ובדלת

מכאן שצריך:

  • לדקור באוזן עד שיגיע לדלת.
  • דלת שניצבת ומחוברת (שנאמר ונתתה באזנו ובדלת)

משנה

עבד כנעני נקנה בקניין כסף, שטר ובחזקה.
לפי ר מאיר, קונה את עצמו בכסף שאחרים פודים אותו ובשטר שרבו נותן לו.
לפי חכמים, קונה את עצמו כסף שאחרים זיכו לו (ע"מ שאין לרבו רשות בו) ובשטר שאחרים מקבלים את השטר בשבילו.

גמרא

מהיכן שעבד כנעני נקנה בכסף שטר וחזקה

"והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" - הוקש אחוזה לשדה אחוזה. אך לא לעניין יובל כיון שבעבד נאמר "לעולם בהם תעבודו"

למה לא נשנו קניינים נוספים שבהם עבד כנעני נקנה

חזקה ומשיכה וחליפין- כיון שהתנא שלנו לא שנה קניינים שנוהגים אף במטלטלים.

קנייני עבד כנעני

במשיכה

לשמואל, רק אם תקפו ומשכו בידיו. או שמדובר בעבד קטן (שאין בו דעת) ואז גם אם קורא לו והוא בא.

בהגבהה

אם רבו הגביהו (לדעת ר שמעון)

בחזקה

אם הגביה את רבו או שרבו עשה בו שימוש כלשהו.