דף יומי, מסכת קידושין, דף ל

| 1 min read

12/09/2023
Yesterday's Daf: Kiddushin 29

חייב אדם ללמד בנו תורה

למדו מקרא לא חייב ללמדו משנה.
כל המלמד בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני שנאמר "והודעתם לבניך ולבני בניך" ונאמר מייד "יום אשר עמדת לפני ה אלוקיך בחורב"

לעולם ישלש אדם שנותיו

ילמד שליש מימי השבוע מקרא, שליש משנה ושליש תלמוד. שנאמר "ושיננתם" ומכיון שיש שני נו"ן זה בא לומר שישלש.
פירוש נוסף, ושיננתם - שיהיו דברי תורה מחודדים על פיך שאם ישאלך אדם לא תגמגם ותאמר לו מייד.

את האויבים בשער

אפילו הרב ותלמידו או האב ובנו שעוסקין בתורה בבית מדרש אחד נעשים אויבים זה לזה ולא זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה שנאמר "את והב בסופה"

ושמתם - סם תם

שהנוטל את הסם הזה לא צריך תרופה נוספת. ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידי יצר הרע. שנאמר "לפתח חטאת רובץ"

מהיכן שהאב חייב להשיא אשה לבנו

שנאמר "קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים"

מהיכן שחייב ללמד בנו אומנות

שנאמר "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" אשה זוהי תורה. כלומר, קנה לך אמנות לעסוק בה אם אתה עוסק בתורה. וכשם שחייב ללמדו תורה, כך חייב ללמדו אומנות.

כל שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסטות

מסבירה הגמרא, שר יהודה סבר שחייב ללמד את בנו אומנות דווקא ולא מסחר. אבל לת"ק גם אם למדו מסחר יצא ידי חובתו.

כיבוד אב ואם

אשה חייבת כשאין רשות אחרים עליה. (רווקה או נתגרשה, חייבת בכבוד אביה ואמה).
השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום.
שלשה שותפים הם באדם - אביו אמו והקב"ה.
אם כיבד את אביו ואמו כאילו כיבד את הקב"ה
הקדימה תורה כיבוד אב לכיבוד אם כיון שאדם מכבד בטבעיות יותר את אמו לפי שמשדלתו בדברים.
בזמן שמצער את אביו ואמו הקב"ה אומר יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם.