04/12/2023
Yesterday's Daf: Bava Kamma 31

משנה #

היו שנים מהלכים זה מול זה האחד עם חבית והשני עם קורה ונתקלו זה בזה פטורים - מאחר ולשניהם יש רשות להלך.
היו הולכים באותו הכיוון, הראשון עם קורה והשני עם חבית ונשברה החבית בקורה, פטור בעל הקורה ואם עצר בעל הקורה, חייב. אם הזהיר את בעל החבית, פטור.
היה הראשון עם חבית והשני עם קורה, חייב בעל הקורה, אם עצר בעל החבית בפתאומיות, פטור ואם הזהיר את בעל הקורה - בעל הקורה חייב.
וכן הדין בשנים שהלכו - אחד עם נר והשני עם פשתן.

גמרא #

המזיק את אשתו בתשמיש #

חייב ואין לדמות את זה למשנה שלנו מאחר והם היו ברשות שלשניהם יש רשות להלך בה, אבל כאן הבעל היה אקטיבי והאשה פסיבית והוא הזיק אותה ברשותה.

האם יש ראיה לדברי ריש לקיש #

שאמר על שתי פרות ברשות הרבים שאחת רבצה. אם רבצה בעטה במהלכת חייבת. אם בעטה מהלכת ברבוצה פטורה - כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור. רצתה הגמרא לדמות את זה לדין של חבית שנתקל בקורה אך דוחה את הנסיון.

משנה #

שניים שהיו מהלכים ברשות הרבים ואחד מהם היה רץ או ששניהם היו רצים והזיק הרץ את השני, פטור.

גמרא #

רץ חייב מפני שהוא משונה #

לפי איסי בן יהודה אדם שרץ והזיק בריצתו חייב מאחר והוא משונה ואין דרך אנשים לרוץ. אבל אם מדובר בערב שבת בין השמשות שבזמן זה יש מצוה לצאת להקביל פני שבת, פטור. משנתנו לפי זה, דברה בערב שבת בין השמשות - ואין זה משונה.
לפי ר יוחנן, הלכה כאיסי.

משנה #

המבקע עצים ברשות אחת וניתז חתיכה לרשות אחרת, חייב.

גמרא #

חיוב תשלומי ארבעה דברים #

לפי ר יוסי בר חנינא אדם הנכנס לחנותו של נגר ברשות וניתז בקעת על פניו הנגר חייב ארבעה דברים ופטור מגלות.
הגמרא מסבירה את דברי ר יוסי בר חנינא בכמה אופנים:

לפי רבא ר יוסי בר חנינא מדבר על הסיפא של המשנה שמדובר שנכנס ברשות ופטור מגלות מאחר וזהו שוגג שקרוב למזיד ועונש הגלות אינו מספיק לכפר על מעשיו.
לפי ר פפא, דברי ר יוסי בר חנינא נאמרו על הרישא של המשנה, שמדובר בנכנס שלא ברשות ולפיכך אם ניזוק, הנגר חייב בתשלומי ארבעה דברים משום שהזיק אבל פטור מגלות כיון שמדובר באונס.