05/12/2023
Yesterday's Daf: Bava Kamma 32

דעה נוספת בדברי ר יוסי בר חנינא #

ר זביד אומר שדברי ריוסי בר חנינא נאמרו על אדם שזרק אבן למקום שהרבים מצויים שם והנהרג הוציא את ראשו לאחר שנזרקה האבן וקבלה. לפי ר יוסי ההורג פטור מגלות וחייב בארבעה דברים. הסיבה שפטור מגלות היא שנאמר "ומצא את רעהו" וזה פרט למי שממציא את עצמו.

פועלים שבאו לתבוע שכרם #

ונשכם כלבו של בעל הבית ומתו, פטור בעל הבית מתשלום כופר אבל לדעת אחרים חייב בתשלום כופר כיון שהם רשאים להיכנס לרשות בעל הבית.

משנה #

שני שוורים תמים שחבלו אחד בשני, משלם הבעלים במותר השווי שביניהם. אם היו שניהם מועדים משלמים במותר נזק שלם.
היה אחד תם ואחד מועד, אם המועד הזיק בסכום גבוה יותר מאשר התם, משלם בעליו של השור המועד במותר נזק שלם ואם להיפך, משלם במותר חצי נזק.
וכן הדין בשני אנשים שחבלו זה את זה.
וכן הדין לגבי אדם שהזיק שור ושור שהזיק אדם שמשלם חצי נזק אם הוא תם.
לפי ר עקיבא אין דין תמות בשור שמזיק אדם ולכן גם שור תם ישלם נזק שלם.

משנה #

שור תם שוה מנה שנגח שור שווה מאתים והנבלה של השור הניזק אינה שווה כלום, הניזק נוטל את השור שוה מאה עבור דמי נזקו

גמרא #

נטילת השור המזיק #

לפי ר עקיבא, (יוחלט השור) רשאי בעליו של השור הניזק ליטול לעצמו את השור המזיק כיון שהוא והמזיק נעשים שותפים בשור המזיק.
לפי ר ישמעאל, (יושם השור) בית דין שמים את שווי השור המזיק ולפיכך אין הניזק יכול לחלט את השור כיון שהוא סבר שהניזק הינו כבעל חוב.

מכרו או הקדישו לשור המזיק #

שנינו בתוספתא:
שור תם שהזיק, עד שלא עמד המזיק בדין, אם מכרו מכור ואם הקדישו, מוקדש. אם עמד בדין - מכרו, אינו מכור. הקדישו, אינו מוקדש.
קדמו בעלי החוב של המזיק והגביהו את השור לגביה, בין אם חיב להם המזיק לפני ההיזק ובין אם אחרי, לא קנו. ביון שהשור משתלם מגופו.
שור מועד שהזיק - בין אם עמד המזיק לדין בין אם לא עמד עדיין, אם מכרו מכור ואם הקדישו מוקדש ואם שחטו ונתנו במתנה, מה שעשה עשוי. אם קדמו בעלי החוב וזכו בשור, מה שעשו עשוי כיון ששור מועד משתלם מן העליה