דף יומי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט

| 1 min read

11/12/2023
Yesterday's Daf: Bava Kamma 38

משנה

שור של אדם רגיל שנגח שור של חרש, שוטה וקטן - חייב כדינו.
שור של חש"ו (יתום) שנגח שור של אדם רגיל, פטור. מאחר ושור תם משתלם מגופו ומדובר במטלטלים ובית דין לא יורדים למטלטלים של יתומים.
שור של חש"ו שנוגח, בית דין מעמידים לו אפוטרופוס שבו ניתן יהיה להעיד (שנאמר "והועד בבעליו").
אם התפקח השוטה, לפי ר מאיר הרשות משנה את מצבו של השור וחוזר לתמותו. לפי ר יוסי הרשות לא משנה והשור עדיין מועד.
שור שהרגילו אותו ליגח באצטדיונים, אינו חייב מיתה אם נגח באדם והרגו. שנאמר "כי יגח" ולא שיגיחוהו.

גמרא

מי משלם - אפוטרופוס או יתומים

לר יוחנן שור מועד שהועד באפוטרופוס משתלם מעליית יתומים כדי שישמרוהו ולא ימשיך להזיק, אבל לא האפוטרופוס, כי אז אנשים לא ירצו להיות אפוטרופסים
לפי ר יוסי בר חנינא, האפוטרופוס משלם וכשגודלים היתומים הוא גובה מהם. לפי זה אין חוששים שמא לא ירצו להיות אפוטרופסים.

דינו של ר יעקב

שור של חרש שוטה וקטן שנגח, לפי ר יעקב, משלם חצי נזק.
לפי רבא, ר יעקב דיבר במצב שבו השור הינו מועד ששמרו שמירה פחותה. אך ר יעקב סבר שצד תמות במקומה עומדת (כלומר, כששור נעשה מועד, הוא חייב חצי נזק כשור תם + חצי נזק חדש מהעליה) ור יעקב סבר שמועד ששמרו עליו שמירה פחותה זה מספיק (שלא כשור תם שמצריך שמירה מעולה) וכן מעמידים אפוטרופסים לשור תם כדי לגבות מגופו (שלא כסומכוס שסבר שלא מעמידים)
לפי אביי, ר יעקב דיבר בשור מועד ולא שמרו כלל. ומשלם חצי נזק של צד המועדות שלו כי סבר ר יעקב שלא מעמידים אפוטרופוס לתם לגבות מגופו ולכן פטור מחצי נזק של תמות.