20/03/2024
Yesterday's Daf: Bava Metzia 20

פרק שני - אלו מציאות #

משנה #

לפי ר מאיר, מציאות שאדם מוצא שייכים לו במקרים הבאים: מצא פירות מפוזרים, מעות מפוזרות, עומרים קטנים של תבואה ברשות הרבים, תאנים יבשות, ככרות לחם שבאו מהנחתום, מחרוזות של דגים, חתיכות של בשר, גיזי צמר שהובאו ממדינה אחרת, אניצי פשתן, לשונות של ארגמן.
לר יהודה כל דבר שנמצא שיש בו שינוי והוא מהווה סימן, חייב להכריז, כגון מצא כיכר ובתוכו מעות.
לר שמעון ב"א כל כלי חדש שלא התרגלו בעליהם למראה שלהם, אין חייב להכריז.

גמרא #

מהו שיעור הפיזור שמחייב בהשבה #

ר יצחק אומר קב פירות בארבע אמות או פחות. כיון שאם פוזר בשטח רחב יותר אדם מתייאש ואם פחות לא.
הגמרא מסתפקת לגבי מקרים שונים כגון חצי קב בשתי אמות או שתי קבים בשתי אמות וכו' ונשארת בתיקו.

ייאוש שלא מדעת #

כלומר, אבידה שאין בה סימן ונמצאה לפני שידעו בעליה שאבדה. כאשר יוודע לבעלים הם יתיאשו. לפי אביי אין זה ייאוש ולפי רבא זה נחשב ייאוש