דף יומי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ג

| 1 min read

22/03/2024
Yesterday's Daf: Bava Metzia 22

לימא כתנאי

הגמרא מנסה להעמיד את מחלוקת רבה ורבא כמחלוקת שנחלקו בה תנאים(אם סימן העשוי להידרס הוי סימן כרבא או שלא וכרבה) אך לבסוף לא ניתן להכריע

פסקי הלכות בהשבת אבידה

  1. אם אמר ווי לי לחסרון כיס - התייאש ומתרת האבידה למוצא.
  2. דבר שיש בו סימן, חייב להכריז בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים. בין דרך הינוח ובין נמצא בדרך נפילה.
  3. כריכות (דברים שאין בהם סימנים) ברשות הרבים הרי אלו שלו
  4. כריכות ברשות היחיד, אם זה בדרך נפילה אז הם של המוצא. אם זה בדרך הנחה, חייב להכריז.

סימנים

משקל, מידה ומנין הרי אלו סימנים שניתן לתת באבידה. אבל מקום לא הוי סימן.

כלים חדשים שלא שבעתן העין

אם אין בהם סימן אבל יש תלמיד חכם שידוע בכך שאינו משנה בדיבורו (מלבד מקום שרשאי לשנות כגון אם שואלים אותו אם בקיא במסכת מסויימת והוא בענווה משיב שאינו בקיא, כמו כן בענייני צניעות ובאכסניא שארחו אותו) ומכיר את החפץ בטביעות עין, מחזירים לו למרות שהחפץ חדש.