דף יומי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ט

| 1 min read

07/04/2024
Yesterday's Daf: Bava Metzia 38

וכולם שיימינן ליה כאריס

כלומר, כל מי שאמרנו שיורדים לנכסיו של האדם שאינו לפנינו, משלמים לאדם הטורח בנכסים כאילו היה אריס.
הגמרא מסיקה שמדובר בנטושים - שאדם היה צריך לברוח.

יצא לדעת

כלומר, ברח ולא נשבה. לפי ר נחמן, אם ברח מחמת צורך דחוף (כגון, ששפך דם ואם לא יברח יהרגו אותו), מורידים קרוב לנכסיו כיון שמניחים שלא היה לו מספיק פנאי להעמיד אדם שיטפל בנכסיו.

לא ממנים אפוטרופוס למבוגרים

כגון ששבוי נשבה והניח ענבים שראויות לבצור וכו' מעמידים אפוטרופוס שימנה אריס שיקצור ויקח את שכרו, ולאחר מכן ימנו קרוב. אבל לא ממנים אפוטרופוס לתקופה ארוכה כיון שבית דין לא טורחים למנות אפוטרופוס בנכסי מבוגרים (שלא לטווח קצר) אלא רק ליתומים.

נכסי שבוי

שלש דינים אמר ר הונא:

  1. אין מורידים קטן (אפילו קרוב) לנכסי שבוי - כיון שהוא לא יודע לטפל כראוי בקרקע
  2. אין מורידים קרוב לנכסי קטן - שמא לא יידע הקטן כשיגדל שזאת הקרקע שלו
  3. אין מורידים קרוב מחמת קרוב לנכסי קטן - גם לא אח שאין לו אב או אם משותפים לא יירד לנכסי קטן.
    רבא מבין מדברי ר הונא, שאין חזקה מועילה בנכסי קטן גם לא כשיגדיל.