דף יומי, מסכת בבא בתרא, דף צ"ט

| 2 min read

02/10/2024
Yesterday's Daf: Bava Batra 98

כרובים

למה נכתב גובהו של קודש הקודשים מהכרובים ולמעלה? לומר שכשם שמעל הכרובים אין אפשרות לשים משהו ושיעמוד מאליו, ככה גם הכרובים עומדים מאליהם ולא נסמכים על כלום.
כמו שאמר ר לוי - דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מקום ארון וכרובים אינו מן המדה. וכן ראינו בברייתא שיש רוח עשר אמות לכל צד של הארון ורוחבו של הקודש הוא עשרים אמה, כלומר שהארון לא לקח מקום. כמו גם גופם של הכרובים לא היה להם מקום, מאחר ואורך כל כנף היה חמש אמות ואורכם הכולל היה עשרים אמות ואם כן גופם לא היה תופס מקום, אלא מאליו היה עומד.
כיצד היו עומדים? לפי ר יוחנן, עמדו ופניהם איש אל אחיו (כאשר עשו רצונו של מקום). ולפי ר אלעזר, עמדו ופניהם היה באלכסון ולכיוון הבית כמאמר הפסוק בדברי הימים "ופניהם לבית"

משנה

מי שיש לו בור מים ואין אפשרות להגיע לבור ללא מעבר בחצר של חבירו, הוא יכול להכנס בשעה שבני אדם נכנסים ולצאת כשיוצאים. כמו כן, אינו מכניס את בהמתו אלא ממלא מים ומשקה את בהמתו בחוץ. ושניהם יכולים לשים מנעול, בעל הבור ישים כדי שבעל הבית לא ידלה מבורו ללא רשותו, ובעל הבית ישים כדי שלא ייכנס בעל הבור שלא בזמן.

גמרא

מדוע צריך בעל הבית לשים מנעול

עשו תקנה, כדי שלא יבוא בעל הבור בזמן שהוא לא בבית, יראו את בעל הבור יוצא מביתו ויוציאו לעז על אשתו שמזנה.

משנה

מי שיש לו גינה מאחורי גינתו של חבירו וכיון שזה הורס את גינתו של חבירו הוא נכנס רק כשאנשים נכנסים ויוצא כשיוצאים ולא בכל עת.
אסור לו להכניס לתוך החצר תגרים ולא יקצר את הדרך ללכת לשדה אחרת, אלא רק לגינתו.
בעל הגינה החיצונית רשאי לזרוע בדרך של חבירו למרות שמצר לו את הדרך.
אם בית דין פסקו לו דרך מן הצד מדעתם של שניהם, הוא נכנס ויוצא מתי שרוצה, יכול להכניס תגרים, אבל לא יכול לקצר את הדרך וכן שניהם לא יכולים לזרוע בדרך הזו.

גמרא

מכר לו אמה בית השלחים או אמה בית הקילון

אם מכר לו אמה בית השלחים, נותן לו תעלה שרוחבה שתי אמות ועוד אמה מכל צד לתמיכת התעלה. מפני שזהו שיעור אמת המים שנועדה להשקות שדה בית השלחים.
אם מכר לו אמה בית הקילון (לרחיצת בגדים וכלים) נותן לו אמה אחת לתוכה ועוד שתי חצאי אמה לאגפים של התעלה.
מי רשאי לזרוע באגפי התעלה? לר יהודה בעל השדה זורעם וכל שכן שנוטעם ולר נחמן בעל השדה נוטעם אבל לא זורעם מפני שהזרעים מתפשטים הצידה והקרקע מתפוררת והתעלה ניזוקית מזה.
אגפים שהתמוטתו וצריך לתקנם, לפי שמואל, בעל התעלה מתקן את התעלה מעפר שדהו של בעל השדה, כיון שזה טמון בהסכם ביניהם.

משנה

מי שהיתה דרך הרבים עובדת בשדהו וסתם את המעבר ובמקום זה נתן להם דרך צדדית. הרי שיש לרבים זכות על הדרך שנסתמה וכן על מה שנתן בנוסף.
מהי דרך היחיד - רוחב ארבע אמות.
דרך הרבים - שש עשרה אמה.
דרך המלך ודרך הקבר (הלויה) - אין להם שיעור ועוברים כמה שצריכים.
מי שמוכר לחבירו שתך כדי לקיים מנהג הקשור להלווית המת (מעמד) השטח צריך להיות כזה שמאפשר זריעה בכמות של ארבע קבים

גמרא

למה לא מקבל חזרה את הדרך ששחרר?

נחלקו בדברי רבא, לר זביד מפני גזירה שמא יתן להם דרך מעוקלת ויגביר טרחה לציבור.
לר משרשיא משנתנו מדברת בנותן להם דרך מעוקלת ומשובשת.
לר אשי, כל פעם שמחליפים את הדרך מקפחים מישהו שזה פחות טוב לו וזאת הסיבה שלא מקבל חזרה.
(מכאן שאם הדרך בטוח טובה לכולם, אין את הדין הזה)