הדף הקודם

תרוץ נוסף #

למה צריך את הלימוד של "עליה" (לאחר שמצאנו את התרוץ הראשון 2022-03-14DY#הואיל ואשתרי אשתרי )
אילולא הלימוד הזה היינו לומדים בהיקש. שכתוב "כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו.." כלומר כל העריות נכללו כאחד לומר את ההיתר של כל העריות במקרה של אח שמת ואשת האח נפלה לייבום - מה אשת אח הותרה במקום ייבום כך כל העריות יותרו.

תרוץ נוסף #

למה צריך את הלימוד של "עליה", לפי מה שאמר רבא: הערווה עצמה לא צריכה פסוק כדי לאסרה ביבום כי זה יכול לבוא מסברה שאין עשה ידחה לא תעשה שיש בו כרת, אבל צריך את זה לאסור את הצרה שלה.
שואלת הגמרא הרי אין צורך בפסוק גם לגבי צרה כי הרי כתוב "לצרור לגלות ערווה" כלומר גם צרה אסורה ואין עשה דוחה לאו שיש עמו כרת ולכן לא צריך את "עליה"

אפשרות ש"עליה" בא להתיר #

מכח השאלה, מנסה רבא לומר משהו אחר שבאמת גם צרה לא צריכה פסוק לאסור אלא להתיר צרה אחרת - שלא במקום ייבום. כגון שהיו הערוה וצרתה נשואים לאיש זר (שאינו אחיו) ומעוניין לישא את הצרה. שמותר מזה שכתוב "עליה" דווקא במקום ייבום ולא בכל מקום.

סיבתו של רבי #

שאמר שצרות ועריות אסורות ביבום מזה שכתוב "ולקחה" וכן "ויבמה" (ולא ולקח \ ויבם) מדוע רבי הבין שגם צרות, הרי לא נאמר פה ענין צרות? ועוד שאלה, מדוע לא למד כרבא מ"לצרור"?

תירוץ השאלה השניה #

אז הוא לא למד מ"לצרור" כי הוא סבר כרבי שמעון לגבי שלשה אחים ששנים התחתנו עם שתי אחיות ושני האחים מתו ואז אחת מן הבנות הופכת לצרה לשניה ובשביל זה נאמר "לצרור" לומר שפטור מחליצה וייבום.

תירוץ השאלה הראשונה #

לא ניתן לומר שאיסור צרות לומדים מ"לצרור" כי אם כך, מדוע נאמר "ולקחה לו לאשה" ולא נאמר ולקח? אלא שבהכרח מדובר רק במקום שיש בו אפשרות של לקיחת כל אחת מהנשים ואם ירצה יקח את זו או את האחרת. אבל לא במקום שאחת אסורה עליו שבמקרה כזה גם השניה אסורה.
וכן מדוע נאמר "ויבמה" ולא נאמר ויבם? לומר שדווקא במקום ייבום נאסרה הצרה, אבל במקום שאין ייבום, צרה תהיה מותרת.