Yevamot 38 14 Apr 2022 | 2 min read 14/04/2022 Yesterday's Daf: Yevamot 37 Daf Yomi Yevamot 38 # Steinsaltz PDF Sefaria Steinsaltz Commentary My Jewish Learning Commentary Daf Yomi Digest Hadran Commentary Notes # הספקות בענייני ירושה # ספק ויבם בעניין ירושה # באו לחלוק בנכסי המת, היבם אומר לילד - אתה בני ואין לך ירושה. והספק אומר שהוא בן המת - חולקים. ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי האח המת # הם אומרים לו אתה אח שלנו והוא אומר להם אני בן המת. אז אומר להם תביאו ראיה ותקחו. ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי היבם המת # הם אומרים לו אתה של האח המת והוא אומר להם אני בן אביכם. אז אומרים לו תביא ראיה שאתה אחינו ותקח. ספק ובני יבם ומת היבם לאחר שחלק עם בנו את נכסי האח המת # הם אומרים לו אתה בן המת והוא אומר אם אני בן המת תביאו את ירושת אבי ואם אני לא בן המת תביאו לי את חלקי. אמר רבי אבא נפסק הדין הראשון ולא מערערים אותו - כלומר לא מקבל כלום. ר ירמיה חולק ואומר שחזר הדין הראשון ולכן אם אומרים לו את זה, הם צריכים להביא לו את ירושת אביו המת. הגמרא מנסה להעמיד את מחלוקתם במחלוקת אדמון ורבנן ולבסוף מבינה שאין הכרח להעמיד כך. ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי הסבא # היבם אומר לו אתה בני והוא אומר אני בנו של המת. יש כאן ספק יורש בן ו-ודאי בן ואין ספק מוציא מידי וודאי. ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי הסבא # הם אומרים לו אתה אחינו והוא אומר להם אני בן המת. אז אם הם שלשה, הוא לוקח את השליש שהם מודים לו. והם לוקחים את החצי שהוא מודה להם. ואז נשאר שישית שמוטלת בספק ואותה חולקים חצי הספק וחצי הבנים. סבא ויבם שבאו לחלוק בנכסי ספק בן שמת # או סבא וספק בנכסי יבם, זה ממון המוטל בספק וחולקים. משנה # שומרת יבם (-ממתינה לייבום) שמת אביה והוריש לה נכסים. לכו"ע (ב"ש וב"ה) הם שלה. אם מתה בזמן זה, ב"ש אומרים שיחלקו יורשי הבעל עם יורשי האב של האשה. לב"ה נכסי צאן ברזל נשארים בחזקתם , הכתובה נשארת בחזקת יורשי הבעל ונכסי מילוג בחזקת יורשי האב של האשה. אם כבר כנסה היבם, הרי היא כאשתו לכל דבר גמרא # מה ההבדל בין הרישא לסיפא # שברישא אמרנו שלכו"ע הם שלה ובסיפא חלקו? עולא # עולא מעמיד את הרישא בנפלה ליבום כשהיא ארוסה ואת הסיפא כשהיא נשואה למת. רבה לא מסכים עם זה שביבמה מן הנישואין היא ספק נשואה ועל זה בית שמאי אמרו שחלוקה עדיפה. רבה # לכן אומר רבה, שגם ברישא וגם בסיפא נפלה כשהיא נשואה וזיקת נשואה עושה אותה ספק נשואה. אבל הרישא כשהיא היתה חיה ואין ספק מוציא מידי וודאי ואילו הסיפא כשהיא מתה וזה ממון המוטל בספק. מהמשנה בבבא בתרא ובסוטה רואים שאם מעמידים ששטר העומד ליגבות כגבוי דמי ניתן להעמיד שבית שמאי סברו שאין ספק מוציא מידי וודאי, אבל אביי לא מסכים עם רבה בכך ששטר העומד ליגבות כגבוי דמי ולכן לדידו ספק כן מוציא מידי וודאי במשניות הללו. המשך דברי אביי